השינויים החדשים בעניין הדרישה לתצהיר התמיכה הכלכלית (טופס I-864)

הקולוסוס החדש: אם גלויות

(מאת אמה לזרוס)

לא כביוון נציב-נחושתה בפאר
על שוי חופים בעוז-כבליו ירכב,
עומדה אשה גדולה על סף-מערב
שטיף-ים ובידה לפיד בוער,
בו אש-ברקים בלומה, ושמה יאר:
אם-גלויות. פנס-זרועה ירעף
ברכה ליקום: ולן-עינה כצו
לחוף ערים תאומות חלל גושר.
"שמרי לך שוא-הודך. תבל קדומים!"
תקרא באלם-פה: "אך לי שגרי
דליך הלאים, לדרור כמהים,
חלאת שאון-חופיך הערי,
על בני-בלי-קן, טרופי סופות-ימים –
עם שער-פז בזה אשא אורי!"

תרגום מאת ראובן אבינועם (פורסם בעיתון "דבר" באוגוסט 1949)

אלה המילים שנכתבו במקור בשיר של הגברת היהודייה-האמריקנית אמה לזורוס, ואשר נחקקו בשנת 1903 על פסל החירות שבניו-יורק, ארה"ב. הודות למילים אלו, הפך פסל החירות לסמל של הגירה והתחלת חיים חדשים. האנדרטה הענקית מקבלת עם חיוך את כל המהגרים הבאים בשערי הזהב של אמריקה בגדולה – ללא קשר לדת, לגזע ולמין שלהם.

מבחינה היסטורית, ארצות הברית קיבלה בברכה אל חופיה את פניהם של כל האנשים, ללא קשר למצב החברתי-כלכלי שלהם.

נכון שחוק ההגירה והלאום האמריקאי המקורי משנת 1882, כלל בתוכו הוראה שאסרה את הכניסה לארה"ב עבור אנשים שעלולים ליפול לנטל לחברה. יחד עם זאת, מאז 1996, כל מה שהיה על המהגר הפוטנציאלי לעשות כדי להתגבר על התניה הזו, זה להמציא ערבות של ספונסור אמריקאי או תושב קבע חוקי כלשהו. אם היה למהגר מישהו מוכן לערוב לו שהוא לא יפול לנטל לחברה, אזי ברוב המקרים הוא היה יכול להגר לארה"ב ללא יותר מדי בעיות, גם אם המצב הכלכלי שלו לא היה הכי טוב. לאחרונה המצב השתנה וכיום זה כבר לא המקרה.

תצהיר תמיכה כלכלית – טופס I-864

החל משנת 1996 קרוב המשפחה האמריקאי המגיש בקשה לאיחוד משפחות עבור קרובו הזר, נדרש להמציא גם את תצהיר התמיכה הכלכלית (הטופס I-864). תצהיר התמיכה הכלכלית הוא מסמך שאותו חותם אדם שמוכן לקבל עליו אחריות כלכלית כלפי מבקש מעמד חוקי בארה"ב.

האדם החותם על תצהיר התמיכה הכלכלית נקרא גם בשם "ספונסר".

תצהיר התמיכה הכלכלית נדרש ברוב הליכי ההגירה המבוססת על קרבה משפחתית וגם בהליכי הגירה מסוימים המבוססים על תעסוקה. כידוע, אזרח אמריקני רשאי להגיש בקשה לקבלת מעמד עבור בן הזוג, ילדים, הורים ואחים. מצד שני, תושב קבע חוקי (בעל גרין קארד) רשאי להגיש בקשה עבור בן הזוג וילדים בלבד.

בעת הגשת בקשה לקבלת גרין קארד, המהגרים הבאים נדרשים על פי החוק להגיש את הטופס I-864 חתום על ידי הספונסר:

– כל קרובי המשפחה המיידיים של אזרחי ארה"ב (בני הזוג, ילדים לא נשואים מתחת לגיל 21 והורים של אזרחים אמריקאים שהם בני 21 ומעלה);

– כל המהגרים במסגרת הקטגוריה של העדפה המשפחתית (ילדים לא נשואים של אזרחי ארה"ב, בני זוג וילדים לא נשואים של תושבי קבע חוקיים, ילדים נשואים של אזרחי ארה"ב, ואחים ואחיות של אזרחים אמריקאים בני 21 ומעלה);

למידע מפורט אודות הקטגוריות של ההגירה המשפחתית השונות, אנא ראו את מאמרינו זה.

 – המהגרים במסגרת ההגירה מבוססת תעסוקה, אך ורק במקרים בהם מי שהגיש את הבקשה לקבלת מעמד עבור העובד הזר הינו קרוב משפחה שלו. כמובן, כי המבקש צריך להיות אזרח אמריקאי או תושב קבע חוקי. כמו כן, הדבר הוא נכון גם במקרה בו קרוב המשפחה האמריקאי הינו בעל שליטה (חמישה אחוזים ומעלה) בתאגיד שהגיש את הבקשה עבור העובד הזר.

בדרך כלל, מי שחותם על התצהיר הוא המבקש האזרחי האמריקאי (או תושב הקבע), אולם אם הכנסות המבקש אינן מספיקות, אז – בכפוף לשינויים החדשים כפי שיפורטו להלן, ניתן יהיה לצרף ספונסר נוסף שיהיה אחראי במשותף יחד עם הספונסר העיקרי.

תצהיר התמיכה הכלכלי מהווה מסמך משפטי שניתן לאכיפה כחוק. האחריות של הספונסר מכח המסמך הזה הינה בתוקף בדרך כלל עד שקרוב המשפחה הזר יהפוך לאזרח אמריקאני, או לחילופין – עד שייזקפו לזכותו של בן המשפחה הזר 40 רבעוני עבודה מזכים (בהתאם לכללי הביטוח הלאומי האמריקני), שזה בדרך כלל כ-10 שנים, על פי המוקדם מבין השניים.

כמובן, שהתחייבויות הספונסר במסגרת תצהיר התמיכה הכלכלית יבואו אל קיצם גם במקרה של מותו של אחד מקרובי המשפחה המעורבים בהליך ההגירה או במקרה שקרוב המשפחה הזר עוזב את ארצות הברית לצמיתות.

אם הספונסר כבר חתם בעבר על תצהיר תמיכה כלכלית עבור מישהו אחר, אזי רשויות ההגירה יקחו את אותו המוטב בחשבון גם בהליך הנוכחי, אלא אם כן, אירע אחד האירועים שהוזכרו לעיל וההתחייבויות של הספונסר כלפי אותו המוטב פגו.

על ידי החתמה על הטופס I-864, בן המשפחה האמריקאי המבקש (כמו כן, גם הספונסר המשותף), מסכים לכך שהאמצעים הפיננסיים שלו ישמשו במידת הצורך, לתמיכה כלכלית בבן המשפחה הזר המבקש מעמד חוקי בארה"ב ובכל התלויים בו.

כך, במקרה וקרוב המשפחה הזר (או מי מהאנשים התלויים בו) לאחר קבלת הגרין קארד יתבע ויקבל הטבות כלשהן מהביטוח הלאומי האמריקאני או הטבות ייעודיות ציבוריות אחרות מטעם הממשל הפדראלי, המדינה או הרשות המקומית, אזי על פי החוק האמריקאי, הגורם שסיפק את ההטבה הספציפית רשאי לדרוש שיפוי או החזר של ההטבה מהספונסר החתום על הטופס I-864. ניתן לראות הן את רשימת ההטבות הכפופות לכלל זה והן רשימת ההטבות שאינן כפופות לכלל זה באתר של רשות ההגירה לארה"ב (USCIS).

ובכן, הטופס I-864 הינו למעשה מעין הסכם בין הספונסר לממשלת ארה"ב. הספונסר למעשה מבטיח לתמוך כלכלית במהגר הפוטנציאלי באם הוא לא יוכל להתפרנס בכוחות עצמו.

יצוין, כי מבחינה פרקטית טופס I-864 כמעט ולא נאכף, לפחות בעבר.

חשוב מאוד להקפיד על מילוי מדויק של תצהיר התמיכה הכלכלית. שכן, אי מילוי והגשת המסמכים הלא נכונים עלולים לפגוע בסיכויי התיק.

באופן כללי, על מי שחותם על תצהיר התמיכה הכלכלית, גם לצרף הוכחות למצבו הכלכלי.

יש לציין, כי הרשויות (DHS), כבר הציעו שינויים בכללים שקובעים מי יכול לקבל גרין קארד או ויזה אחרת. השינויים המוצעים הם קובעים מחדש את ההגדרה המשפטית של ה"אדם שעלול ליפול לנטל לחברה".

יובהר, כי דרישת ההכנסה עבור הספונסר הפיננסי, מהווה נושא מורכב שמן הראוי להתייחס אליו בהרחבה במאמר נפרד. כאן, נפרט רק בקצרה את הדרישות העיקריות:

– על הספונסר להיות אזרח אמריקאי או תושב קבע חוקי (מחזיק גרין קארד);

– הספונסר צריך להיות לפחות בן 18;

– הספונסר צריך להתגורר בארצות הברית;

– הכנסתו השנתית של הספונסר צריכה להיות לפחות 125% מהדרישה להכנסה המינימאלית (על פי ההנחיות הפדראליות בנושא). ככל ויש יותר אנשים במשפחה, כך גם יש דרישה להכנסה גבוהה יותר;

– בנסיבות מסוימות הספונסר יכול להשתמש גם בנכסים כגון כסף מזומן, מניות, אגרות חוב וגם נדל"ן (ולא רק בהכנסה) לצורך עמידה בדרישות הפיננסיות האלו. חשוב לציין, כי יש לעשות שימוש בנכסים רק אחרי קבלת ייעוץ מקצועי מקדים בנוגע לנסיבות הספציפיות של המקרה. שכן, קיימת בעייתיות מסוימת בעניין זה, במיוחד בזמן האחרון;

– אם בן הזוג המבקש (האמריקני) לא עומד בדרישות ההכנסה לבד, ניתן יהיה לצרף ספונסר נוסף (בכפוף לשינויים החדשים, כפי שנפרט בהמשך המאמר);

– ניתן יהיה להיעזר גם בהכנסות של בן הזוג הזר לצורך עמידה בדרישות הפיננסיות, אבל רק בתנאי שההכנסה זו תימשך להגיע מאותו מקור גם לאחר קבלת הגרין קארד.

הטופס I-864 מחייב את קרוב המשפחה האמריקני לחשוף את תפקידו הנוכחי, מעסיקו הנוכחי, ההכנסה השנתית שלו,  החזרי המס שלו עבור שלוש השנים האחרונות, ובמקרים מסוימים גם את נכסיו האישיים.

על מנת להוכיח את ההכנסה הנדרשת לצורך העניין, על בן הזוג האמריקאי להמציא העתק של החזר המס האחרון בצירוף הטופס W-2 מטעם המעסיק שלו, בו מוצג השכר של העובד בשנה האחרונה.

כפי שאמרנו, על ידי חתימת הטופס, קרוב המשפחה האמריקאי מתחייב להבטיח למהגר תמיכה כלכלית בארצות הברית.

עד ממש לאחרונה, בדרך כלל, היה מספיק להגיש כראוי את הטופס I-864 כדי להוכיח שהמהגר הפוטנציאלי אינו עומד ליפול לנטל לחברה. כיום המצב הוא שונה.

כעת, המהגר העתידי חייב להמציא הרבה יותר הוכחות על מנת שיוכל לעמוד בדרישת התמיכה הכלכלית. כאן, יש לציין, שמדובר בסטים שונים של הוכחות, הכל בהתאם למקום בו המהגר מבקש לקבל את הגרין קארד שלו.

בקשות שהוגשו בשגרירויות ארה"ב

כך, ההליך הרגיל עבור קרוב משפחה זר שלא נמצא בארה"ב, הוא שקרוב משפחה אמריקאי או מעסיק אמריקאי מגיש בקשה עבורו לקבלת מעמד לרשות ההגירה (USCIS). לאחר קבלת האישור, התיק מועבר למרכז הוויזה הלאומי (NVC). שם מתבקש מידע נוסף אודות המהגר הפוטנציאלי, לרבות תצהיר התמיכה הכלכלית (הטופס I-864), כמוסבר לעיל.

עם קבלת כל המידע הנדרש, התיק מועבר לשגרירות ארה"ב המקומית להמשך הטיפול.

בהמשך ההליך, המהגר הפוטנציאלי מוזמן לראיון עם קצין קונסולרי אמריקני בשגרירות המקומית. כידוע, על המרואיין להביא איתו מספר מסמכים מקוריים. כיום, לרשימת המסמכים המוגשים לשגרירות ארה"ב, התווסף עוד מסמך חדש – הטופס DS-5540.

הטופס DS-5540 מהווה שאלון עם הרבה שאלות בנוגע למצבו הכלכלי של המהגר העתידי.

בין השאלות הנשאלות בשאלון, מופיעות השאלות הבאות:

1. האם למהגר הפוטנציאלי יהיה ביטוח בריאות בארה"ב ?
2. גודל משפחתו של המהגר, ובאילו תפקידים יעבדו בני המשפחה בארה"ב?
3. פירוט החזרי המס האמריקאיים שהמהגר הגיש בשלוש השנים האחרונות, אם היו כאלו.
4. רשימת הנכסים של המהגר עם ציון השווי שלהם.
5. רשימת החובות של המהגר.
6. האם המהגר הגיש בעבר בקשות לקבלת הטבות ציבורית בארה"ב ?
7. פירוט ההשכלה של המהגר.
8. פירוט התעודות והרישיונות של המהגר, אם יש כאלו.

בראיון הקצין הקונסולרי יקח בחשבון את מכלול השיקולים ויקבע אם המהגר הפוטנציאלי עלול ליפול לנטל לחברה בארה"ב ואם לאו.

בין השיקולים שיקבלו משקל שלילי, נמנים הגיל הצעיר של המהגר (מתחת לגיל 18), כמו כן, גם הגיל המתקדם של המהגר (מעל לגיל 61), משפחה גדולה, מצב רפואי חמור ועוד רבים אחרים.

לשיקולים בעלי משקל חיובי, ייחשבו קיום ביטוח בריאות בארה"ב, היסטוריה עשירה של תעסוקה, השכלה גבוהה, מיומנויות תעסוקתיות, רישיונות, מיומנות בשפה האנגלית וכיו"ב.

נכון שהטופס DS-5540 החדש מחייב להוכיח בשלב הראיון בשגרירות באמצעות מסמכים רק את קיום פוליסת ביטוח הבריאות בארה"ב (אם נערכה כזו) והגשת החזרי מס קודמים בארה"ב (אם אכן הוגשו). יחד עם זאת, הקצין הקונסולרי רשאי לבקש ראיות נוספות לתמיכה בטענות האחרות שהועלו בטופס DS-5540.

כפועל יוצא מכך, וכדי להימנע מהפתעות לא נעימות, מומלץ מאוד להצטייד בכל המסמכים הנדרשים לקראת הראיון.

בקשות להתאמת הסטטוס שהוגשו בארצות הברית

אם מעסיק או קרוב משפחה אמריקני מגיש בקשה לקבלת מעמד עבור זר שנמצא כבר בארצות הברית, אזי ההליך הוא טיפה שונה.

לעיתים קרובות, המהגר הפוטנציאלי מגיש יחד עם בקשתו לצורך ההגירה גם את הבקשה להתאמת הסטטוס (טופס I-485). המידע הנדרש מהמהגר במסגרת הליך התאמת הסטטוס, דומה למידע המתבקש על ידי המרכז הלאומי לוויזה (NVC) מאותם מהגרים שנמצאים מעבר לים ולא בתוך ארה"ב. באופן דומה, המהגר הפוטנציאלי בארצות הברית חייב להגיש גם את תצהיר התמיכה הכלכלית (טופס I-864) שתואר לעיל. ההבדל במסלול זה הוא שהתיק כולו מטופל על ידי רשות ההגירה (USCIS), והוא מועבר בסופו של הדבר למשרד מקומי של ה-USCIS בקרבה למקום מגוריו של המהגר.

המהגר צריך להופיע לראיון במשרד המקומי עם כל המסמכים המקוריים. בתיקים של איחוד משפחות של בני זוג, האזרח האמריקני או תושב הקבע החוקי גם כן חייב להגיע לראיון.

גם במסלול הזה, הגשת הטופס I-864 הייתה בעבר מספיקה בדרך כלל, כדי לעמוד בדרישה של ה"נטל לחברה". דא עקא, כפי שכבר ניתן להבין – המצב השתנה גם כאן.

כעת, על המהגר להגיש יחד עם הטופס I-864 עוד טופס נוסף חדש (באורך של שמונה עשר עמודים) – הטופס I-944 (תצהיר על יכולת להתפרנס בכוחות עצמי).

להלן רשימת השאלות הנשאלות בטופס האמור:

– השמות המלאים של כל בני המשפחה;

– פירוט ההכנסות של כל בני המשפחה – בהתאם לדיווח החזרי המס בארה"ב. אם לא הוגשו החזרי מס בארה"ב, אז יש לצרף הסבר מדוע הדבר לא נעשה;

– פירוט ההכנסה הרגילה שלא דווחה בהחזרי המס בארה"ב, של כל בני המשפחה;

– פירוט בנוגע להכנסה של בן משפחה כלשהו שמקורה בהטבות ציבוריות, אם רלוונטי;

– רשימת הנכסים של כל בן משפחה עם ציון השווי של הנכסים;

– רשימת ההתחייבויות והחובות של כל בן משפחה;

– דו"ח אשראי עם ציון דירוג האשראי;

– כל המידע הרלוונטי אודות ביטוחי הבריאות של כל בני המשפחה;

– רשימה של כל ההטבות הציבוריות שהתקבלו אי פעם עם פירוט מפורט של הסכומים ועם הסבר מתי התקבלו;

– ההיסטוריה המלאה של ההשכלה של קרוב המשפחה הזר;

– פירוט מלא על כל התעודות ועל הרישיונות של המהגר (אם יש כאלו);

– פירוט כל השפות בהן שולט המהגר (דיבור וכתיבה) עם ציון רמת השליטה בהן.

בנוסף, המהגר הפוטנציאלי צריך להמציא שורה של מסמכים בתמיכה בתשובות לשאלות המפורטות לעיל.

להלן רשימת התיעוד הנדרש:

– תעתיק מס מטעם מס ההכנסה לשנת המס האחרונה, או טופס W-2 או תצהיר מטעם הביטוח הלאומי האמריקני – אם תעתיק המס אינו בנמצא;

– דוחות האשראי;

– תיעוד אודות כל הכנסה לא ממוסדית;

– הוכחת בעלות על נכס במידת הצורך, כולל שמאות מקרקעין משמאי מקרקעין מוסמך;

– העתק פוליסות ביטוח הבריאות, או הוכחות לכך שהוגשה בקשה לרכישת פוליסת ביטוח הבריאות;

– כל תיעוד אשר עשוי "לנטרל" את השיקולים בעלי משקל שלילי בעניין מצב רפואי בעייתי כלשהו;

– צווים שיפוטיים בעניין מזונות ו/או הסכמים בנוגע למשמורת ילדים והסדרי ראייה, בקשר לכל ילד נתמך ושלא מתגורר במשק הבית המשותף;

– הוכחות לרמת המיומנות באנגלית.

זאת ועוד. כידוע, מספר האנשים שהספונסר עורב להם, קובע את הסכום הנדרש של ההכנסה השנתית שעל הספונסר להראות. אם ההכנסות של המבקש האמריקאי אינן מספיקות והוא לא יכול להיות הספונסר היחיד, אזי הוא יכול להשתמש גם בנכסים אישיים שלו.

בעבר, הספונסר העיקרי היה יכול – לחילופין, לצרף ספונסר נוסף, ללא שום חשש. האמת, שמבחינה פרקטית, זו הייתה הדרך הקלה והמומלצת ביותר לפעול במקרים שההכנסות של הספונסר העיקרי לא היו מספיקות.

אך, כמאור המצב השתנה. על פי הכללים החדשים, צירוף ספונסר נוסף במשותף ייחשב לדבר חשוד ויקבל משקל שלילי בשקלול כל השיקולים. רשות ההגירה תבדוק בקפדנות את כל נסיבות המקרה ובמיוחד את הסבירות שהספונסר המשותף אכן יהיה מסוגל לספק את הסכום הדרוש מבחינה סטנדרטית בהתאם לדרישות של התמיכה הכלכלית.

ובכן, בהתאם לכללים החדשים, יהיה על הספונסר המשותף להראות את הדברים הבאים:

1. ההכנסות השנתיות וכלל הנכסים של הספונסר המשותף;
2. תיאור היחס של הספונסר המשותף למהגר הפוטנציאלי, כולל פירוט אם הספונסר המשותף מתגורר יחד עם המהגר;
3. האם הספונסר המשותף הגיש כבר בעבר תצהירי תמיכה כלכלית עבור אנשים אחרים.

במילים אחרות, המסקנה שעולה מן האמור לעיל היא שיש להיעזר בספונסר משותף רק במקרים שאין ברירה אחרת ולעשות זאת בזהירות רבה לאחר קבלת ייעוץ מקצועי.

לבסוף, אחרי שקילת כל השיקולים הרלוונטיים, רשות ההגירה תצטרך לקבוע האם המהגר הפוטנציאלי נמצא בקבוצת הסיכון של מי שעלול ליפול לנטל לחברה מתישהו בעתיד.

על מנת לסייע לקרוב המשפחה הזר לעמוד במבחן ה"נטל לחברה" ולהתגבר על הקביעה השלילית בעניין מצבו הכלכלי, המחוקק האמריקאי חוקק שטר התחייבות חדש. אם לדעת רשויות ההגירה (USCIS) יש צורך בהמצאת שטר ההתחייבות כזה בנסיבות העניין, הרי תינתן למהגר הפוטנציאלי הזדמנות להגיש טופס נוסף (הטופס I-945) שהוא למעשה הינו שטר התחייבות. קרוב המשפחה הזר יצטרך להפקיד כספים תמורת קבלת השטר, והשטר ישמש כבטוחה לכך שהוא לא ייפול לנטל לחברה בארה"ב. הכספים שהופקדו יחזרו למהגר הפוטנציאלי, רק לאחר מספר שנים ורק אם הוא לא תבע וקיבל הטבות ציבוריות בארה"ב.

לא כולם יזכו להגר

על פי הכללים החדשים, בריאותו של אדם, השכלתו, גודל המשפחה, הכנסתו, נכסיו, הבקיאות שלו בשפה האנגלית, הגיל, הסבירות שהוא יקבל ככל הנראה, בעתיד הטבות ציבוריות (או שהוא קיבל כבר בעבר בפועל), כל אלה יילקחו בחשבון על ידי רשויות ההגירה לצורך קבלת החלטה בנוגע למהגר פוטנציאלי בדבר היותו "מסוכן" כלכלית לחברה האמריקאית ואם לאו.

אם רשויות ההגירה יגיעו לכלל מסקנה ש"המסוכנות" הכלכלית של קרוב המשפחה הזר גבוהה למדי, אזי קרוב המשפחה הזר לא יהיה זכאי להגר לארצות הברית.

מצד שני, במקרה והמהגר הפוטנציאלי כבר מתגוררים בארצות הברית, אז בקשתו לקבלת הגרין קארד תידחה והוא ייאלץ לעזוב את המדינה.

נראה, כי הקריאה של הגברת עשוית נחושת בשפתיים דוממות (בתרגום מודרני יותר):

"הבו לי את בניכם היגעים והעניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין, את הפליטה האומללה של חופיכם המשופעים. שלחו אותם אליי, חסרי הבית וסחופי הסער, בפנס אאיר בואם בשער זהב זה!", מופנית מעתה אל מספר יותר מצומצם של אנשים.

לסיכום

לאור השינויים החדשים כפי שהם פורטו לעיל, הצורך בייעוץ מקצועי הפך להרבה יותר קריטי. על מנת לעבור את מבחן ה"נטל לחברה" בהצלחה, חשוב מאוד, לפני שמתחילים הליך של הגירה לקבל ייעוץ של עו"ד מומחה בתחום ההגירה לארה"ב.

אנחנו בכהן ברוש משרד עו"ד, נשמח להיות שותפים לחוויית ההגירה שלכם, ונדע כיצד לבצע את כל הליך ההגירה על צד הטוב ביותר.