מעבר מוויזת השקעה לגרין קארד

איך ניתן לעבור מוויזת E1 או E2 לגרין קארד?

ויזות השקעה מסוג E מבוססות על אמנות הקיימות בין ארצות הברית ומדינות אחדות. במדינות רבות אמנות כאלו לא קיימות בכלל, ולכן תושביה אינם זכאים לוויזת משקיע מסוג זה.

יש מדינות שחתמו על אמנה עם ארצות הברית לאשרה מסוג אחד בלבד, למשל, רק לוויזת E1 או רק לוויזת E2. אך, יש כמובן גם מדינות שחתמו על אמנה לשני הסוגים של הוויזות. לכן, חשוב שמבקש הוויזה יוודא קודם האם קיימת אמנה בין ארצו ובין ארצות הברית ומה הוא סוג האמנה.

בניגוד לרוב ויזות העבודה לארצות הברית, את הבקשה המלאה לוויזת משקיע מסוג E, מגישים בדרך כלל לשגרירות ארה"ב ולא לרשויות ההגירה בתוך ארה"ב (USCIS). כך, למשל, ויזת משקיע מסוג E1 מוענקת לזרים המעורבים בסחר משמעותי עם ארצות הברית. מצד שני, ויזת משקיע מסוג E2 מיועדת לזרים שמשקיעים סכום משמעותי בעסק קיים המבוסס בשטח ארה"ב.

עקב העובדה שמדובר בוויזות שלא לצורך ההגירה, בכל אחד מהמקרים על המבקש להוכיח לשגרירות כי בכוונתו לחזור לארץ מוצאו לאחר פקיעת תוקף ויזת E. לפיכך, בדרך כלל מובן שמחזיקי ויזת משקיע מסוג E, אינם יכולים לשנות באופן ישיר את מעמדם למעמד של תושבות קבע (גרין קארד). יחד עם זאת, לכלל זה ישנם מספר מקרים יוצאים מן הכלל.

בעל משרה בכירה או מנהל רב-לאומי על בסיס ויזת EB-1

ויזת EB-1 מבוססת תעסוקה הינה אחת מהוויזות בקטגורית אשרות שלצורך ההגירה. לכן, מדובר בוויזה שמובילה באופן טבעי לקבלת גרין קארד עבור המחזיק בה. אנשים בתפקידים מסוימים יכולים להיות זכאים לוויזה מסוג 1-EB, לדוגמה: התפקיד הרלוונטי ביותר הוא מנהל רב-לאומי או בעל משרה בכירה בעסק. מדובר באדם שנמצא בתפקידו לפחות שנה, בחברה זרה שקשורה ישירות לחברה אמריקאית.

כיצד בודקים את הקשר בין החברות ? מה הוא קשר ישיר: יכול להיות כשמדובר בחברות שקיים ביניהן קשר של חברת אם – חברת בת, או כאשר הבעלות על שתי החברות (הן על החברה הזרה והן על החברה האמריקאית) הינה זהה.

כך, למשל, כשקיימת חברה מסוימת שהינה חברה זרה, וחברה אחרת שנוסדה בארצות הברית כחברת בת בבעלותה המלאה של החברה הראשונה. במקרה כזה, שתי החברות האלו עומדות במבחן "הקשר הישיר".

לעיתים קרובות, החברה הזרה תבקש לשלוח את אחד מבכיריה או ממנהליה לארה"ב, וזאת על מנת לעזור להקים את חברת בת אמריקאית. במרבית המקרים, יהיה כדאי לבצע את המהלך האמור באמצעות ויזה מסוג L (ויזת עבודה שבאמצעותה ניתן להעביר עובדים בין סניפים שונים של אותה חברה). לעיתים קרובות, עבור אותם העובדים שהועברו בין החברות על בסיס ויזת L, יבקשו בשלב מאוחר יותר את ויזה מסוג EB-1, וזאת לצורך קבלת מעמד קבע בארה"ב.

חשוב לציין, כי במקרים מסוימים, בהם החברה הזרה משקיעה סכומים נכבדים בחברה האמריקאית או שהיא מנהלת סחר משמעותי איתה, אזי החברה הזרה יכולה לבקש ויזה מסוג E-2 או E-1, לפי העניין, עבור אחד ממנהליה או בעל משרה בכירה שלה. מבלי להיכנס לפרטים, כשמתאפשר הדבר, המהלך הזה מאוד מומלץ, שכן יש לו הרבה יתרונות בהשוואה להליך של ויזת L.

כך, לאחר שהמנהל או בעל המשרה הבכירה שלה יבסס את החברה האמריקאית ויעסיק מספר עובדים בארה"ב, החברה האמריקאית יכולה לבקש גרין קארד באמצעות הגשת בקשה לקבלת ויזה מסוג EB-1.

לחילופין, מי שבבעלותו חברה זרה, יכול לפתוח חברה אמריקאית בה הוא יהיה הבעלים ולהשקיע בה סכום משמעותי או לבצע סחר משמעותי עם החברה האמריקאית. במקרה כזה, יכול הבעלים להיות זכאי לקבלת ויזה מסוג E-2 או מסוג E-1, כל עוד הוא מחזיק במינימום של 50% מהבעלות בחברה האמריקאית, ובעלות החברה הזרה זהה לבעלות החברה האמריקאית.

אם הבעלים של שתי החברות משמש כמנהל או כבעל משרה בכירה בשתי החברות, לאחר שהוא יבסס את החברה האמריקאית ויעסיק מספר עובדים בארה"ב, הוא גם יוכל להיות זכאי לגרין קארד על ידי הגשת בקשה לקבלת ויזה מסוג EB-1.

ההליך של ויזת EB-1 ממומן על ידי החברה האמריקאית. החברה מגישה לרשויות ההגירה האמריקאיות (USCIS) טופס I-140 (בקשה לקבלת מעמד עבור עובד של חברה). בין שאר המסמכים, קיימת החובה לכלול הצהרה מגורם מוסמך המוכיחה כי:

– מבקש הוויזה הועסק בתור מנהל או בעל משרה בכירה מחוץ לגבולות ארה"ב על ידי חברה העומדת במבחן הקשר הישיר, לתקופה של לפחות שנה בשלוש השנים שקדמו להגשת הטופס I-140 או מיום מינויו לתפקיד של מנהל או מנהל בכיר בחברה הזרה;

– החברה מנהלת עסקים בארה"ב לפחות שנה;

– החברה הזרה (העומדת במבחן הקשר הישיר) ממשיכה עד היום להתקיים ולנהל עסקים;

– העובד ימשיך לעבוד בארצות הברית בתפקיד ניהולי או ביצועי. על החברה לספק תיאור של התפקידים שהוא יצטרך לבצע.

כמו כן, על החברה להראות שיש לה הכנסות משמעותיות בארצות הברית ויש לה מספר עובדים מועסקים בארה"ב. במקרה בו אין בקטגוריה של ויזת EB-1 "תקופת המתנה" עקב עומס במערכת, הרי המבקש יכול להגיש גם את הטופס I-485 לצורך התאמת הסטטוס, יחד עם הבקשה להגירה. הבקשה להתאמת הסטטוס היא למעשה הבקשה לקבלת גרין קארד.

בן הזוג של המחזיק העיקרי בויזה E1 או E2

בניגוד לבן הזוג שלו, המחזיק העיקרי בוויזה מסוג E-1  או E-2, רשאי לעבוד רק עבור החברה האמריקאית שעומדת בתנאי הוויזה. אם הוא רוצה לעבוד במקום אחר, על המעסיק החדש שלו להגיש עבורו בקשה לקבלת ויזה חדשה. כפי שהדבר ידוע, בן הזוג של בעל הוויזה הראשי, חופשי לעבוד בכל מקום ואף לא לעבוד כלל.

לאור האמור, נניח שחברה מסוימת מעסיקה את בן הזוג ולאחר תקופת זמן, החברה מעוניינת להציע לבן הזוג משרה קבועה. אם החברה מוכנה להגיש בקשה לוויזה שלצורך הגירה עבורו, דהיינו טופס I-140, ובסופו של דבר הבקשה תאושר, אזי בן הזוג עם כל משפחתו, יכול להגיש בקשה להתאמת הסטטוס (טופס I-485). במילים אחרות, ניתן יהיה לקבל גרין קארד על בסיס העסקתו של בן הזוג.

ברוב המקרים, תהליך הגשת בקשת הגירה עבור עובד זר – שלא באמצעות ההליך של ויזת EB-1 המתואר לעיל, הינו מורכב מאוד וגם יקר למדי. משמעות הדברים היא שהמעביד צריך לפרסם את התפקיד באמצעות עיתונים מקומיים ומרכזי עבודה, לראייןאת כל המועמדים שעשויים להתאים לתפקיד (באופן סביר), לתעד את כל הראיונות ולנמק מדוע המועמדים שלא עברו את הראיון לא התקבלו לתפקיד.

לאחר מכן על המעסיק להגיש את מה שמכונה "בקשה לקבלת אישור להעסקת עובד זר" למשרד העבודה. אם האישור יתקבל, הדבר אומר שהמועמד היחיד שהתאים לתפקיד היה העובד הזר.

רק לאחר קבלת האישור ממשרד העבודה כאמור, רשאי יהיה המעסיק להגיש את בקשת ההגירה לרשויות ההגירה האמריקאיות (USCIS).

נישואין לאזרח אמריקאי או למחזיק גרין קארד

האופציה הנוספת שקיימת, אם בעל הוויזה E-2 או E-1 הוא רווק, והוא מתחתן עם אזרח אמריקאי או בעל גרין קארד.

במקרה כזה, בן הזוג האמריקאי שלו יוכל להגיש בקשה לקבלת גרין קארד (איחוד משפחות) עבורו (ליותר פרטים – ניתן לעיין במאמרנו על נישואין לאזרח אמריקאי).

תכנית הגרלת הגרין קארד

מדי שנה, בדרך כלל בחודש אוקטובר, ארצות הברית פותחת את תוכנית הגרלת הגרין קארד, לפיה אנשים מרוב מדינות העולם יכולים להגיש בקשה להשתתף בה. בעלי ויזה מסוג E יכולים גם כן להשתתף בתוכנית זו. כמובן, שבמקרה והם יזכו בהגרלה, הם ובני משפחתם יהיו רשאים להגיש בקשה לקבלת הגרין קארד באמצעות ההליך של התאמת הסטטוס (הטופס I-485).

השקעה במסגרת ההליך של ויזת EB-5

לבסוף, בנסיבות מסוימות אופציה מצוינת יכולה להיות תהליך של ויזת  .EB-5

בעל ויזה מסוג E-1 או E-2 יכול להגיש בקשה לקבלת גרין קארד במסגרת תוכנית             ההשקעה EB-5. כזכור, תוכנית זו דורשת השקעה מינימאלית של 900,000 דולר בעסק אמריקאי שעונה על כל הדרישות של התכנית. ליותר פרטים אודות תכנית EB-5, ניתן לעיין במאמרנו זה.

באופן כללי, ישנם שני אפיקי השקעה שונים. הראשון הוא באמצעות מרכזים אזוריים שבחסות המדינה. האפיק השני הוא באמצעות עסק שבבעלותו של בעל הוויזה .E1/E2 

במסגרת האופציה של המרכזים האזוריים, מדובר בדרך כלל בהשקעה בפרויקטי פיתוח גדולים כגון הקמת בתי מלון או מרכזים מסחריים.

המשקיע בתכנית ה-EB-5 הופך להיות אחד ממשקיעים רבים אחרים בפרויקט הספציפי, ותפקידו בפרויקט הפיתוח הזה הוא פאסיבי ביותר. במילים אחרות, הוא לא יכול להשתתף בפעילות עסקית או ניהולית כלשהי הקשורה לפרויקט הפיתוח.

בדרך כלל הסכום מושקע בהתחייבות למספר שנים, והמשקיע מקבל תשואה בשיעור שנתי מינימאלי ביותר.

בהנחה שפרויקט הפיתוח מצליח, המשקיע יקבל את כספו בחזרה לאחר תקופת ההתחייבות ובהתאם להסכמים הספציפיים שהוא חתום עליהם.

בסופו של דבר, המשקיע יהיה זכאי לקבל גרין קארד זמני בתוקף לשנתיים. בכפוף לכך שהמרכז האזורי עומד בכל הדרישות להעסקת עובדים אמריקאים, המשקיע יקבל לאחר תום השנתיים, גרין קארד קבוע.

בנוגע לאפיק השני, בעל הוויזה E1/E2 יכול גם להגיש בקשה במסגרת התוכנית של EB-5 על בסיס העסק הפרטי שלו. אך כמובן, מדובר כאן בתהליך מורכב ביותר.

הפרויקט הספציפי של המשקיע צריך להיות מאושר על ידי רשויות ההגירה האמריקאיות (USCIS).

על המשקיע להוכיח כי העסק שלו יוכל להעסיק לפחות עשרה עובדים אמריקאים במשרה מלאה בשנתיים הראשונות של הפעילות העסקית.

בדרך כלל, ההשקעה הנדרשת לעסק עצמאי כזה דרך התוכנית הזו היא סכום מינימלי של 1.8 מיליון דולר. אם הפרויקט מקבל אישור מטעם רשויות ההגירה (USCIS) , אזי המשקיע יקבל גרין קארד זמני בתוקף לשנתיים. 

לא למיותר לציין שלאחר שנתיים, בהנחה שהמשקיע יהיה מסוגל להוכיח שהעסק שלו מעסיק לפחות עשרה עובדים אמריקאים במשרה מלאה, אז הוא יקבל את הגרין קארד הקבוע.

מאוד חשוב להדגיש, שכמובן ניתן יהיה להשתמש בהשקעות המקוריות שנדרשו לצורך קבלת הוויזה  E-2 גם לצורך תכנית ההשקעה בהליך של ויזת .EB-5 כלומר, כל הסכומים שהושקעו בעסק בעבר, ייזקפו גם לטובת ההשקעה הנדרשת עבור קבלת הוויזה EB-5 בהמשך הדרך.

האופציה יכולה להתאים לעסקים של E-2 שגדלו באופן משמעותי לאורך השנים ושמטבע הדברים הושקעו בו ממילא סכומים גדולים של כסף. במקרים כאלו, ניתן יהיה להשתמש בסכומים אלה לצורך קבלת הגרין קארד – כפי שהדבר הוסבר לעיל.

לסיכום

ראינו שלהבדיל מסוגים אחרים של ויזות שגם אינן למטרות הגירה, לא ניתן להמיר בקלות את הויזות מסוג E1 ו-E2 לגרין קארד. יחד עם זאת, כפי שנדון לעיל, קיימות מספר דרכים יצירתיות שעשויות בנסיבות מסוימות לסייע בהגשמת החלום לקבל את הגרין קארד.

אין צורך להדגיש את החשיבות של קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם קבלת החלטות מרחיקות לכת. צרו איתנו קשר עוד היום ונשמח לבדוק את כל אפשרויות ההגירה הטובות ביותר עבורכם!