מה לבחור – ויזת נישואין או ויזת אירוסין ?

לרוב, במקרים בהם מדובר באזרח אמריקאי נשוי, האופציה האופטימלית להעניק לבן הזוג הזר שלו מעמד חוקי בארה"ב, מהווה המסלול של ויזת הנישואין (IR-1/CR-1).

אך מה לגבי בני זוג שטרם נישאו? מה האופציה הטובה ביותר עבורם – ויזת הנישואין או ויזת האירוסין ?

לפעמים ריבוי האפשרויות עלול קצת לבלבל, לכן, ננסה כעת להבהיר את הנקודה זו.

למידע מפורט אודות ההליך של ויזת הנישואין

למידע מפורט אודות ההליך של ויזת האירוסין

האמור במאמר זה מתייחס למצב בו שני ההליכים מבוצעים כשבן הזוג הזר נמצא מחוץ לגבולות ארה"ב.

במאמר מוסגר יצוין כי מאוד לא מומלץ לבצע איזה מההליכים כשבן הזוג הזר נמצא בתוך ארה"ב. שכן, הדבר מנוגד לחוק ולמדיניות רשויות ההגירה וכפועל יוצא מכך, כרוך בסיכונים למיניהם.

אם בכל זאת, מחליטים לקחת את הסיכון (בנסיבות מצומצמות אכן תהיה הצדקה לכך), חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום ההגירה לארה"ב.  

למען האמת, נוכח שינויים מרחיקי לכת שחלו לאחרונה בתחום דיני ההגירה לארה"ב, התשובה הקצרה לשאלה זו, תהיה – תמיד כשהדבר מתאפשר יש לבחור במסלול של ויזת הנישואין. נקודה!

זאת בראש ובראשונה, נוכח התארכות הזמנים המשמעותית וכן הצבת התנאים הקשוחים בנוגע לשלב של התאמת הסטטוס וקבלת הגרין קארד, בהליך של ויזת האירוסין (כולל החמרה בדרישות הפיננסיות – תצהיר התמיכה הכלכלית וכיו"ב). במאמר מוסגר, נבהיר, כי השינויים האלו מהווים נושא בפני עצמו – החורג ממטרות רשימה זו.

זה אומר, שלפעמים אף במצב בו בני הזוג כבר התחילו את הליך של ויזת האירוסין, יהיה מוצדק להתחתן ולעבור להליך של ויזת הנישואין, על כל המשתמע מכך… יש להוסיף, שלפעמים, הדרך המומלצת להתגבר על סירוב קודם לקבלת ויזה מסוג K – בהנחה שלא מדובר בסירוב המצריך הגשת בקשה לקבלת חנינה (waiver), היא לעבור להליך של ויזות מסוג IR-1/CR-1.

יחד עם זאת, כל מקרה לגופו, ולפעמים יהיה כדאי לפנות דווקא להליך של ויזת האירוסין. באילו נסיבות יהיה מן הנכון לעשות זאת? הבחירה הנכונה תהיה שונה עבור כל אחד. כל הליך עם החסרונות והיתרונות שלו, וכל אחד עם העדפות שלו.

בהקשר זה, עו"ד מנוסה בתחום ההגירה לארה"ב יוכל לעזור לקבל את ההחלטה הנכונה על סמך הנסיבות הייחודיות של כל מקרה ומקרה.

באופן כללי, נסקור כאן את ההבדלים הגדולים בין שני ההליכים, ונראה, כי כמעט בכל נקודות ההשוואה – האופציה של ויזת הנישואין תהיה עדיפה על האופציה של ויזת האירוסין.

כך, בתור התחלה, שתי האפשרויות זמינות רק עבור מבקש שהינו אזרח אמריקאי. מי שהוא תושב קבע חוקי, יכול לבחור רק בהליך של ויזת הנישואין.

כיצד לבחור בין ויזת הנישואין לבין ויזת האירוסין ?

שיקול נוסף שיש לקחתו בחשבון הוא מקום עריכת החתונה. כך, אם מאוד חשוב לבני הזוג להתחתן בארה"ב (כי רוב בני המשפחה או חברים שם, למשל), אז הדבר יטה את הכף לכיוון ויזת האירוסין (אם כי, עדיין, ניתן יהיה לצאת מארה"ב לאחר החתונה ולהתחיל הליך של ויזת הנישואין – דבר שכן מומלץ לאור השינויים בחוק).

שיקול אחר מהווה הרצון שבן הזוג הזר יוכל להתחיל לעבוד באופן חוקי מיד בסמוך לאחר כניסתו לארה"ב. אם כן, אז יש לבחור בויזת הנישואין. ויזות IR-1/CR-1 מאפשרות לבן הזוג הזר לקבל אישור לעבוד ואישור לצאת מארה"ב הרבה יותר מהר. מצד שני, במסגרת הליך של ויזת האירוסין, בן הזוג הזר יצטרך להמתין להיתר עבודה ולאישור לצאת מארה"ב זמן ממושך למדי. לכן, אין פלא בכך שהצורך לתרום כלכלית למשק הבית המשותף בהקדם האפשרי, מהווה עבור רבים גורם המפתח בבחירת הליך ויזת הנישואין.

דרישה ייחודית מאוד לוויזת האירוסין הינה הדרישה שבני הזוג נפגשו פיזית בשנתיים האחרונות לפני הגשת הטופס I-129F (וגם כידוע, יש צורך להתחתן תוך 90 יום מרגע הכניסה לארה"ב). מצד שני, בהליך של ויזת הנישואין, לא קיימת שום דרישה ספציפית להיפגש פנים אל פנים בכל זמן נתון. רשויות ההגירה דורשת רק לראות תעודת נישואין תקפה ללא קשר למועד בו בני הזוג נפגשו בפעם האחרונה. כך, למשל, מבחינה תיאורטית, גם אם בני הזוג התחתנו לפני עשר שנים ולא נפגשו מאז, הם עדיין יהיו זכאים להגיש את הטופס I-130 – בהנחה שיש להם תעודת נישואין תקפה.

לעניין העלויות, גם כאן, ויזת הנישואין מהווה אופציה נוחה יותר (קרי, זולה יותר).

במסלול של ויזת הנישואין, חוסכים עלויות כגון אגרת הנפקת הוויזה (MRV) ואגרת התשלום על התאמת הסטטוס. כמו כן, לא משלמים את אגרת הסרת התנאים – במקרה של IR-1. מצד שני, במסלול של ויזת האירוסין, לא משלמים את אגרת טיפול לרשות ההגירה (State Department) ואגרת הגשת תצהיר תמיכה כלכלית (טופס I-864). בנוסף, גם לא משלמים את אגרת הגירה (USCIS).

הטבלה להלן משווה בין העלויות של שני ההליכים:

כפי שניתן לראות, העלויות בהליך של ויזת הנישואין, נמוכות יותר.

ההליך של ויזת הנישואין הוא נוח יותר גם בכל הקשור לדרישות הפיננסיות, אף מבלי לקחת בחשבון את השינויים החדשים, היתרון הגדול של ויזת הנישואין מהווה האפשרות "לשלב" הכנסה עם בני משק הבית. המשמעות היא שאם קיים קושי לעמוד בדרישות ה"הכנסה המינימאלית", בהליך של ויזת הנישואין מקלים עם הדרישות.

אם נסתכל על אחוז התיקים המקבלים אישור, גם כאן היד של ויזת הנישואין על עליונה. כמו שאמרנו לעיל, מבחינה סטטיסטית ב-90% מהבקשות של I-130 מקבלות אישור. מאידך, רק כ-75% מהבקשות של I-129F מאושרות. השוו גם את השיעור של כ-99% של אישורים שניתנים בראיון לוויזת הנישואין לשיעור של כ-80% של האישורים שניתנים בראיון לוויזת האירוסין (וזאת, לאחר שכמחצית מכלל המרואיינים מקבלים סירוב זמני על בסיס סעיף 221 (ג) לחוק ההגירה האמריקאי).

אחוז האישורים הגבוה בהליך של ויזת הנישואין, חשוב במיוחד במקרים הגבוליים-הבעייתיים בעיני רשויות ההגירה לארה"ב. למה הכוונה? מדובר בדברים שנראים לא שגרתיים עבור זוג טיפוסי, וכפועל יוצא מכך, מעוררים את החשש ל"כנות הקשר". הכוונה היא לפערי גיל עצומים, מעט מאוד דברים במשותף, רקע שונה, שפות או דתות שונות, מצב בו בן הזוג הזר מגיע ממדינה עם אחוז גבוה של מערכות יחסים פיקטיביות וכיו"ב.

ובכן, בני זוג שבעניינם מתקיים אחד מהדברים הנ"ל, יהיה הרבה יותר סיכוי לקבל מעמד חוקי בארה"ב בהליך של ויזת הנישואין. זה לא אומר שבלתי אפשרי להצליח עם "דגלים אדומים" כאלו גם בהליך של ויזת האירוסין, אבל, יהיה הרבה יותר קל לעשות זאת במסגרת הליך ויזת הנישואין.

בנוגע למקרים בהם למי מבני הזוג יש עבר פלילי, גם כאן, קיים יתרון להליך של ויזת הנישואין, אם כי לא מדובר ביתרון משמעותי. למרות, שבמועד הגשת הטופס I-130 אין דרישות ספציפיות לחשיפת ההיסטוריה הפלילית, עדיין ברור שרשות ההגירה בודקת את הרקע של בן הזוג הזר. כמובן, כי אם קיים משהו שמעורר את החשש, רשות ההגירה תבקש מידע נוסף (REF). מאידך, בהליך של ויזת האירוסין, בני הזוג מתבקשים במפורש לחשוף את כל ההיסטוריה הפלילית שיש להם (ככל ויש כזו). יובהר כבר עתה, כי קיום של עבר פלילי עלול למנוע מבן הזוג הזר את קבלת המעמד חוקי בארה"ב בכל אחד מההליכים. יחד עם זאת, אם תוגש בקשה לחנינה (waiver) נוכח הרישום הפלילי, אזי במסלול של ויזת הנישואין יהיה יותר קל, ככל הנראה, לקבל תשובה חיובית.

לעניין זמן הטיפול, באופן כללי, זמני הטיפול של רשויות ההגירה בשני ההליכים, משתנים מאוד. זאת, מכיוון שהדבר תלוי בגורמים רבים כגון תקופות ההמתנה בגופים השונים של רשות ההגירה ובקצב ההתקדמות האישית של בני הזוג בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

יחד עם זאת, בעבר זמן הטיפול הקצר יחסית היווה היתרון הגדול של ויזת האירוסין. זה כבר לא נכון. כיום ניתן לומר בוודאות, שגם לעניין זמני הטיפול, יש יתרון לוויזת הנישואין.

כמו כן, בהליך של לוויזת הנישואין ניתן בנסיבות מסוימות לבקש רשות להליך מזורז. כמובן, יש לעמוד בתנאים מסוימים וההחלטה נתונה לשיקול דעתן של רשויות ההגירה. יחד עם זאת, אם מקבלים רשות להליך מזורז, אזי זמני ההליך מצטמצמים בהרבה. מובן מאליו, שבמקרה כזה, ההליך של ויזת הנישואין יהיה עדיף על פני ההליך של ויזת האירוסין.

מה לגבי הדרישות הבירוקרטיות ? גם כאן, המנצחת היא ויזת הנישואין. שכן, ויזת האירוסין מכבידה בעניין הניירת הנדרשת (במיוחד בשלבים האחרונים – לקראת הראיון בשגרירות).

כמו כן, באשר לראיות על מערכת היחסים בין בני הזוג, בעוד שבהליך של ויזת הנישואין, כל מה שנדרש זה תעודת נישואין תקפה, הרי שבמסגרת ויזת האירוסין – הוכחת הזוגיות הינה אמנות לכל דבר ועניין. יש לבחור בתמונות הטובות, לצרף את המכתבים הרלוונטיים וכיו"ב. מסיבה זו, הגשת הראיות לצורך הוכחת הזוגיות, הינה מלאכה קשה יותר במסגרת הליך של ויזת האירוסין.

אז מתי בעצם יהיה מוצדק לבחור בהליך של ויזת האירוסין? בעיקר, כשקיים קושי משמעותי להתחתן מחוץ לגבולות ארה"ב וכשמתעקשים להתחתן דווקא בארה"ב (או שני הגורמים יחדיו). 

לגבי הגורם הראשון, לפעמים כמעט ואין לבני הזוג ברירה, אלא לבחור בהליך של ויזת האירוסין. במדינות מסוימות, נישואים לזרים כמעט בלתי אפשריים, בין אם בגלל הנורמות החברתיות, התרבותיות או הדתיות של המקום, ובין אם בגלל הבירוקרטיה מרובת הכללים והתקנות שעל בני הזוג לעמוד בהם.

כך, למשל, במציאות שלנו, יהודי לא יכול להתחתן בישראל באופן רשמי, למי שאינו יהודי. לפיכך, הרבה זוגות מעורבים חושבים שזהו רעיון טוב להתחתן בארה"ב – אם כבר ממילא צריכים לצאת מישראל כדי להתחתן, וכפועל יוצא מכך בוחרים בהליך של ויזת האירוסין.

דוגמא נוספת לבירוקרטיה קשוחה, מהווה מרוקו, שם האמריקאי ובן הזוג המרוקאי שלו, נאלצים לאסוף כל כך הרבה מסמכים לצורך קבלת תעודת הנישואין, שמדובר במשימה כמעט בלתי ניתנת לביצוע. הדבר יכול לקחת זמן רב של תכנון, התרוצצות, איסוף מסמכים, קבלת תעודות יושר מהמשטרה, כמו גם לצורך ביצוע בדיקה רפואית. וכל זה רק כדי שהנישואין יוכרו ויירשמו על ידי הרשויות המוסמכות. המספר העצום של השלבים המעורבים מטריד. כנ"ל לגבי העלויות.

לגבי הגורם השני, לפעמים בן הזוג האמריקאי לא רוצה לגרום לכל משפחתו לנסוע מעבר לים כדי להשתתף בחתונתו, או שהוא לא לערוך חתונה ביודעין שרוב החברים או בני המשפחה שלו לא יהיו מסוגלים להיות נוכחים בה.

עוד דבר שיכול להשפיע על ההחלטה באיזה הליך לבחור, מהווה העובדה שההליך של ויזת האירוסין, מאפשר לבן הזוג הזר לדחות את החיסונים שהוא חייב לקבל במסגרת הבדיקה הרפואית. ויזת K-1 מאפשרת לדחות את החיסונים האופציונאליים, עד לאחר הראיון ולפני התאמת הסטטוס. במקרים מסוימים זה עשוי לתת מספיק זמן לבקש ולקבל פטור אם לא רוצים מסיבה כלשהי לקבל חיסונים.

לאור כל האמור, למרות כל החסרונות שבדבר, עדיין יהיו הרבה זוגות אשר יעדיפו את הליך ויזת האירוסין על פני הליך של ויזת הנישואין בנסיבות מסוימות.

הטבלה להלן מסכמת את ההבדלים הגדולים בין שני ההליכים:

אנחנו מקווים שמאמר זה הבהיר את הנושא, ותוכלו לבחור את האופציה הטובה ביותר עבורכם – בנסיבות שלכם. ככל ונשארו שאלות או אם תרצו לקבל ייעוץ מעמיק יותר, אל תהססו ליצור אתנו קשר עוד היום !