מה ישראלים צריכים לדעת על הרפורמות החדשות בארה"ב

אנשים רבים מאמינים שרפורמת ההגירה של ארה"ב עוסקת בטיפול ב-11 מיליון המהגרים הבלתי חוקיים המתגוררים כיום בארה"ב, רובם ממקסיקו, מרכז ודרום אמריקה. למרות שזה ללא ספק הכוח המניע מאחורי הרפורמה, זהו אינו הנושא היחיד. הרפורמות עשויות להשפיע גם על ישראלים המבקשים לבקר, לעבוד או להגר לארצות הברית.

לבקר בארה"ב

לפי החוק הקיים, ישראלים שרוצים לטייל באמריקה חייבים קודם כל לקבל ויזה בשגרירות ארה"ב. תהליך זה יכול להימשך זמן רב, הוא דורש תשלום אגרה שאינה ניתנת להחזר גם אם המבקש לא קיבל ויזה, ומאלץ אותו להוכיח את זיקתו לארץ המוצא. דרישה אחרונה זו עלולה להיות מכבידה במיוחד עבור אדם צעיר ורווק. על פי החוק האמריקאי לחלק מהמדינות ישנה תוכנית לוויתור ויזה. תוכנית זו מאפשרת לזרים להיכנס לארה"ב לתקופה קצרה ללא דרישה לקבל תחילה ויזה. כדי שמדינה תהיה זכאית, עליה לעמוד בדרישות מסוימות, לרבות רמה נמוכה מאוד של תושבים שחורגים ושוהים ביתר בארה"ב, מהזמן שהותר להם. נכון לעכשיו, ישראל לא חתומה על הסכם זה. עם זאת, בקונגרס האמריקני עושים מאמצים להעביר חקיקה שתאשר לישראל לחתום עליו. בדרך כלל הרשות המבצעת של ממשלת ארה"ב מתנגדת לחקיקות מסוג כזה מכיוון שהיא מעדיפה שמדינות בודדות יהיו זכאיות לתוכנית כזו באמצעות הליכים מנהליים. לפיכך, הסיכוי שחקיקה כזו תהפוך לחוק מעצמה קטן. אך, כאשר חקיקה מקיפה בנושאים קשורים, כגון רפורמת הגירה, נשקלת בקונגרס, חברי קונגרס בודדים, במיוחד בסנאט, מוסיפים מה שנקרא "תוספות" לחוק העיקרי העוסק בנושאים קטנים וספציפיים יותר. אם רפורמת ההגירה תישקל בכובד ראש, יש סיכוי שישראל תתווסף לתוכנית ויתור ויזה כתיקון חוקי.

לעבוד בארה"ב

ויזת H1B היא אחת מאשרות עבודה הזמניות הזמינות על פי החוק הנוכחי בארה"ב. הוויזה המאפשרת לאזרחים זרים עם תעודות אקדמיות, בעיקר עם תארים, לקבל אשרת עבודה ממעסיק ספציפי. זוהי ויזה ביוזמת המעסיק אשר משמשת בעיקר להעסקת עובדים במקצועות כגון: מהנדסים, מומחי מחשבים ומדענים ועוד. הבעיה בתוכנית היא המגבלה השנתית החקיקתית על מספר הוויזות הזמינות, העומדת כיום על 65,000. בדרך כלל, אשרות H1B של שנת הכספים החדשה (המתחילה ב-1 באוקטובר) הופכות לזמינות ב-1 באפריל של השנה הקודמת. אך בשל ההגבלה, עורכי דין שעובדים עם עסקים שונים ומכינים עבורם את הבקשות ומגישים עוד לפני ה-1 באפריל. ואז בחצות, 1 באפריל, משרדי הפרקליטים מפציצים את משרדי ההגירה הרלוונטיים בבקשות מקוונות. עקב כך , תוך יום אחד, מגיעים למכסה של 65,000 ויזות. כבר שנים, מנהיגים עסקיים לוחצים על הקונגרס להעלות את המכסה. שוב, רפורמת ההגירה עשויה להשפיע על בעיה זו. לישראלים העוסקים כיום בתחום ההייטק דבר זה משמעותי מאוד. ויזות נוספות בהחלט עשויות להפוך לזמינות באמצעות רפורמת ההגירה. עבור ישראלים רבים עבודה זמנית בעסקים מתקדמים בארה"ב יכולה להיות מאוד אטרקטיבית.

ללמוד בארה"ב

מדי שנה, אלפי סטודנטים מכל העולם מגיעים לארה"ב כדי ללמוד לתואר ו/או לדוקטורט במגוון אוניברסיטאות בארה"ב. זהו חלק מהתוכנית הנדיבה לאשרת סטודנט. עם זאת, ברגע שהם מקבלים את התואר הסופי שלהם, עליהם לעזוב את המדינה ולהתחרות על מספר מוגבל של ויזות מקצועיות זמניות כמתואר לעיל, או לנסות להגיש להגר (לאחר שהפכו זכאים לגרין קארד), שזה פרויקט קשה, ארוך ויקר. מדינות כמו קנדה, אוסטרליה, סין וצ'ילה מנצלות מצב זה בכך שהן מציעות כניסה קלה למדינותיהן לסטודנטים שלמדו בארה"ב, וכך רבים מהבוגרים הללו מגיעים למדינות אלו. טיוטת הצעת רפורמת ההגירה של הנשיא אובמה כוללת הוראה המאפשרת הנפקת גרין קארד לסטודנט בינלאומי העוסק בתואר שני ומעלה. שוב, זה יוצר הזדמנויות למשפחות ישראליות ששולחות את ילדיהן למוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב.

גרין קארד

הביטוי "גרין קארד" פירושו קבלת מעמד של תושב קבע בארצות הברית, דבר הדומה לתעודת זהות של ישראל. ישנן דרכים רבות לזכות בגרין קארד בארה"ב, אך שני עיקריים מהם הוא קשר משפחתי או על בסיס ויזת עבודה. הבעיה היא שיש מגבלה של 140,000 ויזות הגירה באמצעות עבודה בשנה ובני המשפחה של המועמד שמצטרפים אליו נכללים במכסה זה. המספר של הוויזות לא השתנה מאז 1990, אבל הכלכלה האמריקאית עברה שינוי מוחלט, במיוחד בתחום הטכנולוגיה. הבעיה היא שמעסיק יכול למצוא את העובד ה"אידיאלי", להיות מוכן לקחת את הזמן והעלות של פנייה לשירות ההגירה עבור העובד אבל בסוף לגלות שנגמרו האשרות הזמינות. הצעה שמוצגת כחלק מחבילת הרפורמה היא להעלות את המכסות על מה שמכונה עובדי STEM, אלה העוסקים במדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. שוב, ישראלים העוסקים בתחומים אלו יכולים ביתר קלות להיות זכאים לאשרת הגירה מסוג זה. בנוסף, ישנן הצעות ליצור ויזת "סטארט-אפ" חדשה שתהפוך יזם זר לזכאי לגרין קארד אם הוא פתח עסק חדש שבסופו של דבר יעסיק מספר מסוים של עובדים אמריקאים. נכון לעכשיו, החוק האמריקאי קובע משהו דומה שנקרא ויזת משקיע. עם זאת, אשרות משקיעים מוגבלות לאותם אנשים שמשקיעים לפחות מיליון דולר במפעל מסחרי שמוביל ליצירת עשרה מקומות עבודה במשרה מלאה בתוך שנתיים. התהליך מסובך ומגביל את עצמו בשל הדרישות. הצעות אשרת הסטארט-אפ גמישות יותר וסביר להניח שיתמקדו באזרחים זרים הנמצאים כעת בארצות הברית בקטגוריית אשרת עבודה זמנית או ויזת סטודנט. כפי שצוין לעיל, על פי החוק הנוכחי לאזרחים זרים עם אשרת עבודה זמנית או אשרת סטודנט יש הזדמנויות מוגבלות מאוד לקבל סטטוס של תושב קבע בארצות הברית. הצעת אשרת סטארט-אפ יכולה לשנות זאת.

עיכובים מנהליים

לבסוף, גם כאשר ישנן ויזות זמינות לעובדים זרים או לבני המשפחה שלהם, יש בדרך כלל עיכוב משמעותי בטיפול בוויזות עקב מספר לא מספק של עובדי שירות ההגירה המטפלים בתיקים. עיקר העיכוב נבע מחוסר כוח האדם בסוכנויות. לא משנה מה תהייה החקיקה שתעבור, הנושא הזה של מימון ואיוש יכול לעזור לתהליך הרפורמה או להרוס אותו. כדוגמה, כיום במערכת המשפט בארה"ב יש 324,000 תיקי הגירה. מדובר במקרים שלא טופלו ברמה המנהלית. בתוכנית הרפורמה של הנשיא אובמה מציעים להכניס עוד קציני הגירה, אבל זה לא פותר את העיכובים המנהליים האופייניים לרוב עתירות האשרה והמהגרים. בלי קשר למה שיהיה בחבילה הסופית של רפורמת ההגירה, ברור שיהיו עוד מיליוני עותרים למעמד כלשהו והעומס רק יחמיר אם לא יגדילו משמעותית את המימון לסוכנויות הפדרליות. החקיקה החדשה תשפיע גם על ישראלים המעוניינים לבקר, לעבוד או לחיות בארצות הברית.  

לסיכום

ברוב המקרים רפורמות נועדו כדי לשפר מצב כלשהו ולהיטיב עם אנשים אך עד שהשינויים קורים עובר זמן רב. מי שמבקש לקבל ויזת הגירה צריך להתאזר בסבלנות ולהתכונן לתהליך ארוך ולפעמים ארוך במיוחד. כדי לא לאבד זמן יקר ולא להאריך עוד יותר את תהליך העיבוד, אנו ממליצים לפנות למומחים בתחום ההגירה על מנת לקבל מידע מפורט אודות ההליך, אילו מסמכים תצטרכו להגיש ואיך להתכונן לראיון בשגרירות. במשך השנים משרדינו טיפל בהצלחה במאות תיקים של לקוחות שלנו. אם גם אתם חושבים על תהליך ההגירה צרו אתנו קשר עוד היום ונשמח לעזור.