ויזת השקעה לארה"ב

ויזת השקעה 2-E לארה"ב

– סקירה כללית

– תהליך קבלת ויזה 2-E

– מ-2-E לקבלת גרין קארד

– ויתור על בסיס אינטרס לאומי

– גרין קארד בחסות משפחה

סקירה כללית

בניגוד לרוב אשרות העבודה האחרות, ויזת E-2 אינה זמינה לכל אזרח זר. ראשית כל, חייב להיות הסכם בין ארה"ב לבין המדינה שלמשקיע יש אזרחות בה. אשרות אלו נובעות מ"אמנת ידידות, מסחר וימאות" בין ארצות הברית למדינה אחרת. אמנות אלו מכסות לעתים קרובות נושאים כגון קשרים עסקיים בין אזרחי שתי המדינות. מעניין לציין, שההסכם הראשון שנחתם, היה בין ארצות הברית לאימפריה הבריטית בשנת 1815, מיד לאחר מלחמת 1812 בין שתי המדינות. האפשרות של אזרחי מדינה אחת להשקיע בעסק של המדינה השנייה ולאחר מכן להיכנס למדינה השנייה ולהפעיל את העסק מוטבעת באמנה. נכון להיום, ישנן 80 מדינות שחתמו אמנה עם ארה"ב על הסכם E-2. המדינות החתומות על הסכם זה לא כוללות את רוסיה וסין. לפיכך, אזרחיהן של שתי המדינות הללו אינם זכאים לאשרות מסוג 2-E, אלא אם כן, יש להם אזרחות כפולה של מדינה נוספת, עמה חתמה ארה"ב על אמנת סחר. כך, למשל, אזרח רוסי שהוא גם אזרח אסטוניה יהיה זכאי לאשרת E-2 כאזרח אסטוני. התרשים שלהלן מראה עם אילו המדינות יש הסדר E-2 עם ארה"ב ומתי נחתמה האמנה:

מדינות האמנה ויזת E-2

כמו כן, תוקף הוויזה ממדינה אחת לאחרת שונה והוא נקרא – לוח זמנים הדדי. מכיוון שוויזה E-2 באה מתוך האמנה, כל מדינה המשתתפת בתוכנית זו מאשרת גם ויזה דומה לאזרחי ארה"ב כדי שיוכלו להשקיע ולהפעיל עסק בארצם. לדוגמה, אשרת E-2 הניתנת לאזרח אוקראיני תקפה רק לשלושה חודשים ולכניסה בודדת לארצות הברית. לשם השוואה, אזרח גרמני יקבל אשרה לחמש שנים ועם כניסות מרובות . בטבלה שלהלן מוצגות מספר מדינות לדוגמה :

 לוח זמנים הדדי – מדינות האמנה

תהליך קבלת ויזה 2-E

ישנן שלוש דרכים עיקריות להשיג ויזת E-2:

1. פתיחת עסק חדש בארה"ב והשקעה בו.
2. קניית עסק קיים בארה"ב.
3. הוספת מבקש E-2 לעסק מוסמך E-2 קיים.

1. פתיחת עסק חדש בארה"ב והשקעה בו

לאזרח זר יכול להקים חברה אמריקאית ולהחזיקה בבעלותו. שתי צורות של שיטת רישום חברות בארה"ב הנפוצות ביותר הן: חברה בערבון מוגבל (LLC) או INC. שתיהן נרשמות בכל מדינה בארה"ב על פי החוק ואין הבדל באילו מן המדינות החברה הוקמה. בנוסף, אפשר להחזיק משרד במדינה אחרת. למעשה, ניתן להקים חברה במדינה אחת ומשרד במדינה אחרת אך, על החברה להירשם במדינה שבה היא עושה עסקים.

בדרך כלל, מבקש ויזת E-2 יכול להיכנס לארה"ב באשרת תייר (B1/B2) לצורך פתיחת החברה. על המבקש לקבל יעוץ מרואה חשבון מוסמך (CPA) איזה סוג של החברה לפתוח. הנושא המכריע ביותר בקביעת סוג החברה הוא המיסים. ללא קשר, על המבקש E-2 להחזיק בלפחות 50% בעלות בחברה. לאחר הקמת החברה, רו"ח יסייע למבקש להשיג מספר זיהוי מעסיק (EIN). על פי רוב, לאחר קבלת ה-EIN, המבקש יכול לפתוח חשבון בנק של החברה בארה"ב.

לפני הגשת בקשת E-2 לשגרירות, המבקש חייב להעביר כספים לחשבון הבנק העסקי בארה"ב. על הכסף להגיע מחשבון אישי שבבעלותו של המבקש, או מחשבון משותף אם המבקש נשוי. עדיף שהכסף יועבר מחשבונו האישי של המבקש מחוץ לארה"ב. עם זאת, שגרירויות יקבלו העברות ישירות מחשבון בנק פרטי בארה"ב כל עוד המבקש הוא בעל החשבון. השגרירות תבדוק את מקור הכספים על מנת לקבוע האם הכספים באמת שייכים למבקש. הכסף יכול לבוא מחסכון, מעסק שבבעלות המבקש, ממתנה ואפילו מהלוואה, כל עוד היא לא מובטחת על ידי העסק החדש.

סוגיה לא פשוטה היא כמה כסף יש להשקיע בעסק. כללי ה-E-2 דורשים השקעה משמעותית, אבל הסכום המדויק אינו מוגדר. לרוב, מומלצת השקעה מינימלית של $100,000. אך הכללים מציינים שהשקעה ניכרת נקבעת על ידי מבחן מידתיות. במילים אחרות, ההשקעה חייבת להיות מהותית ביחס לשווי החברה. אז, למשל, סביר להניח שהשקעה של 100,000 דולר לפתיחת מסעדה או חנות קטנה מספיקה. עם זאת, אותה השקעה לא תיחשב משמעותית אם המבקש מתכנן לפתוח מפעל לייצור רכבים.

כנראה שהחלק המאתגר ביותר עבור עסק שנפתח לאחרונה בתהליך הגשת הבקשה ל-E-2 הוא להוכיח לשגרירות שהעסק פועל. מסיבות ברורות, המבקש לא ירצה להסתכן בהוצאת ההון על עסק שתרם קיבל אשרה. בנוסף, חוזים נוספים עבור הסחורות ו/או השירותים שהעסק נותן יהיו מועילים מאוד אם מתווספים לבקשה. אבל, המציאות היא אחרת והשגרירות רוצה לראות חלק מההשקעה הזו מושקעת כחלק מהבקשה. מתקבלות עלויות השכרה של משרד, אך השגרירות תספור רק את החודשים המושכרים עד להגשת הבקשה. בנוסף, עובדים המועסקים על ידי החברה ותשלומי השכר, הם אינדיקציות חשובות לביצועים תפעוליים ולהוצאות. גם רכישת ציוד ורכבים מועילה מאוד להליך הבקשה.

כיצד ניתן להימנע מהסכנה של הפסד סכומי כסף משמעותיים בעסק לפני אישור ויזת E-2? כללי E-2 מתירים להכניס את הסכומים המושקעים בחשבון נאמנות ולאחר מכן להפיצם לסוחרים עם קבלת אישור לאשרת E-2. חשבון נאמנות הוא חשבון צד שלישי המחזיק את הכספים המושקעים בשם המשקיע. לדוגמה, נניח שמבקש E-2 צריך משאית עבור החברה החדשה שלו, אבל הוא חושש לרכוש אותה לפני האישור. באופן פוטנציאלי המבקש יכול לחתום על חוזה קניה של המשאית בתנאי שיקבל את הוויזה. השגרירות תקבל חוזה מותנה כראיה להוצאת ההשקעה אם הכסף לרכישת הפריט מוחזק בחשבון נאמנות שחייב להקצות את הכסף למוכר לאחר אישור אשרת E-2. במקרה והאשרה תדחה, סוכן הנאמנות חייב להחזיר את הכספים למבקש E-2.

לעתים קרובות לעורכי דין בארצות הברית יש מה שנקרא ריבית על חשבונות נאמנות של עורכי דין (IOLTA). חשבונות אלה הם חשבונות נאמנות מאוחדים מטעם הלקוחות. אם המבקש פתח חשבון נאמנות, עורך הדין יכול להחזיק את הכסף של המבקש עד לאישור אשרת E-2. לאחר אישורו, עורך הדין מקצה את הכסף למוכר הסחורה או השירותים בשם הלקוח.

עסק חדש שרק הוקם יצטרך להציג תוכנית עסקית מקיפה, שלב זה מאוד חשוב וקריטי לקבלת האשרה. התוכנית חייבת להכיל תיאור של העסק, איך הוא ישווק את עצמו, מי הם המתחרים הפוטנציאליים, מי הם העובדים הפוטנציאליים ומה יהיו תפקידם וגם תחזית פיננסית לחמש שנים. להלן תוכן העניינים של תוכנית עסקית טיפוסית:

1. תקציר מנהלים

• מבוא
• המוצר שלנו
• החזון שלנו
• המשימה שלנו
• המפתחות להצלחה
• השוק
• שוק היעד שלנו
• היעדים

2. תקציר של העסק

• מטרות העסק
• היתרון התחרותי שלנו
• בעיות חוקיות

3. תקציר החברה

• כללי
• צוות
• בקשת מימון
• התפקידים והאחריות של העובדים הפוטנציאליים

4. סיכום שיווקי

• תוכנית שיווק
• פעולות יומיומיות
• ניתוח SWOT
• תחרות

2. קניית עסק קיים בארה"ב 

במובנים מסוימים, רכישת חברה קיימת בארה"ב הופכת את תהליך הגשת הבקשה לפשוט יותר. מכיוון שזו חברה קיימת, יש לה תיעוד היסטורי של הפעילות והעובדים שמקבלים שכר. ישנן דרכים שונות לקנות חברות. מבקש ה-E-2 יכול לקנות חברה על ידי רכישת מניותיה או הפיכתו לחבר ב- LLC. כל עוד המבקש הופך לבעלים של 50%, אזי הוא יכול להשתמש ברכישת העסק כבסיס לבקשת E-2. בנוסף, בניגוד לפתיחת חברה חדשה שבה ניתן להעריך רק את שווי החברה, כללי E-2 קובעים שמחיר הרכישה הוא זה שקובע את שווי החברה. שוב, זו חייבת להיות השקעה משמעותית, כך שרכישת עסק ב-10,000 דולר וללא השקעה נוספת בחברה לא יעבור את מבחן ההשקעה המהותי.

לחילופין, מבקש E-2 יכול לפתוח חברה חדשה ולרכוש נכסים של עסק קיים. בניגוד לרכישה מוחלטת שבה העסק הקיים ממשיך בבעלות חדשה, רכישת נכס פירושה שהחברה החדשה עדיין חייבת להוכיח את קיומה באמצעות תוכנית עסקית נרחבת. למשל, מבקש E-2 רוצה לפתוח מסעדה ובכך קונה את הנכסים והציוד של מסעדה אחרת. בתוכנית העסקית שלו הוא צריך להראות עד כמה המסעדה החדשה תהיה מוצלחת ולפרט את תוכניותיה לעתיד.

כאשר מבקש ה-E-2 קונה חברה, השגרירות תדרוש ממנו תיעוד נרחב על הפעילות שלה, כגון: החזרי מס בארה"ב, טפסי W-2 ו-1099 לעובדים וקבלנים, דוחות כספיים נרחבים, חוזי שכירות, חוברות, חוזים קיימים עם ספקים, רישומי בנק ועוד.

לאחר שהמבקש E-2 פתח חברה חדשה או רכש חברה קיימת, הוא צריך להגיש בקשה בשגרירות ארה"ב. לשגרירויות שונות יש כללים שונים לגבי פורמט של הבקשה והצגתה. אבל בכל המקרים על המבקש:

א) להיות אזרח של מדינה שיש לה אמנה E-2 עם ארה"ב;

ב) לספק מסמכי ארגון של העסק בארה"ב;

ג) לספק מכתב מרו"ח המפרט את ארגון העסק ומציין את הבעלים ואת אחוז הבעלות והלאום של הבעלים;

ד) להוכיח השקעה משמעותית שהועברה מהמבקש E-2 לחשבון החברה בארה"ב;

ה) לספק חשבוניות של הוצאות;

ו) לספק חוזים לעבודה;

ז) ולהכין תוכנית עסקית מקיפה ואת הבקשה הבסיסית לאשרת E-2.

לאחר הגשת התיק, שגרירות ארה"ב תזמין את המבקש לראיון. על המבקש לצפות לראיון ארוך בו הוא ייחקר בהרחבה לגבי בקשתו, לרבות מענה לשאלות בנוגע לעסק, סיכויי ההצלחה, מהיכן מקור ההשקעה, הדיוק של התחזיות העסקיות והפיננסיות והניסיון שלו. אם הבקשה תאושר, הוא יקבל את האשרה זמן קצר לאחר הראיון. ללא קשר לאורך תוקפה של הוויזה, עם הכניסה לארה"ב, לבעל אשרת E-2 יינתן מעמד E-2 למשך שנתיים. לעתים קרובות ניתן להאריך תקופה זו על ידי יציאה וכניסה חוזרת לארה"ב, במהלך תקופה של שנתיים, כל עוד הוויזה נשארת בתוקף.

3. הוספת מבקש E-2 לעסק מוסמך E-2 קיים

השגרירות מאשרת את החברה האמריקאית כחברת E-2 עם בקשתו הראשונית של המשקיע ולאחר מכן, היא תנפיק לו ויזת E-2. החברה משויכת ללאום שבו השתמש מבקש ויזת המשקיע. המשמעות היא שעסק E-2 יכול להגיש בקשה לאדם מאותו לאום להיות עובד שלו. כך, למשל, אם המשקיע הוא ישראלי, אז חברת E-2 היא בעצם חברת E-2 ישראלית ולכן יכולה לעתור לישראלים אחרים להצטרף אליה. אשרות אלו מוגבלות לבכירים, מנהלים ועובדים בעלי כישורים מיוחדים. הם לא נדרשים להיות שכירים בעסק הזר של המשקיע אם היה לו כזה.

נניח שחברת E-2 היא מסעדה המתמחה באוכל מזרח תיכוני. החברה האמריקאית יכולה להגיש בקשה עבור ישראלי אחר עם ניסיון בכיר או ניהולי, במיוחד אם אותו אדם עבד באחד מהתפקידים הללו במסעדה. לחילופין, החברה תוכל להגיש בקשה עבור שף המתמחה באוכל מזרח תיכוני.

כל עוד החברה נשארת חברה מוסמכת בשגרירות ארה"ב (משכי הזמן משתנים בין מדינות שונות), ההליך להגשת אשרת E-2 לעובד E-2 הוא הרבה יותר פשוט ומהיר מהגשת תיק E-2 מקורי לעסק. בדרך כלל, השגרירות דורשת מכתב מהחברה האמריקאית המסביר מדוע הם רוצים את העובד הספציפי הזה. על המעסיק להמציא מסמכים פיננסיים עדכניים ומכתב רו"ח המפרט את מבנה החברה, הבעלות על החברה ולאום הבעלים. על העובד למסור את קורות החיים שלו. לאחר מכן העובד מתבקש להגיע לראיון בשגרירות, ואחרי הריאיון במידה והוא נמצא מתאים, תונפק לו אשרת E-2.

הגשת הבקשה בשגרירות לעומת שירות האזרחות וההגירה של ארצות הברית (USCIS)

עד כה ראינו שאת הבקשה ניתן להגיש בשגרירות ארה"ב בחו"ל. אך אם המבקש נמצא בארה"ב במעמד חוקי הוא רשאי להגיש בקשה ל-2-E בשירות האזרחות וההגירה (USCIS). בעוד שרוב המסמכים הנדרשים להגשה בקשה ב- USCIS דומים לאלו המוגשים לשגרירות, ההליך והתוצאות הם שונים למדי.

נניח שמישהו נכנס לארה"ב באשרת תייר והחליט לפתוח חברת E-2. במקום לחזור לארצו ולהגיש את התיק שם, האדם בוחר להגיש בקשה לשינוי סטטוס ל-E-2 עם USCIS. במקרה כזה, עליו להגיש עתירה עבור עובד שאינו מהגר, טופס I-129. רוב התיעוד הנדרש להוכחת הלגיטימיות של המיזם העסקי הנלווה לעתירה דומה לזה הנדרש להגשה בשגרירות. עם זאת, התוצאות שונות בהרבה מתיקים שהוגשו בשגרירויות. אם סטטוס E-2 מאושר על ידי USCIS, הוא מוגבל לשנתיים. תמיד ניתן להגיש בקשה להארכת סטטוס בתום התקופה, אך ברגע שיוצאים מהמדינה מתעוררות הבעיות. על מנת לחזור לארה"ב הם חייבים להגיש תיק E-2 חדש לגמרי בשגרירות ארה"ב בחו"ל. לעתים קרובות, לוקח חודשים לקבוע זימון לראיון והמבקש E-2 תקוע מחוץ לארה"ב עד שהבקשה תטופל. כמו כן, פקידי השגרירות לא אוהבים תיקי E-2 שהוגשו בארה"ב ולא יתנו אמון לעתירה שאושרה על ידי USCIS. המציאות היא שהאנשים האלה מגישים בסופו של דבר שתי בקשות נפרדות, אחד בארה"ב ואחד בחו"ל, ומבזבזים הרבה כסף בתהליך. בדרך כלל מומלץ להגיש תיקי E-2 בשגרירויות ארה"ב בחו"ל.

בני המשפחה של בעל ויזת 2-E

גם בן/בת הזוג והילדים מתחת לגיל 21 זכאים לאשרת E-2. האשרה מעניקה הטבות משמעותיות להם, מכיוון שהם מורשים לעבוד בכל מקום ועבור כל אחד בארה"ב. בעל אשרת E-2 העיקרי מוגבל לחברה שבה הוא מועסק. בן הזוג אינו מוגבל כל כך למרות שהם יכולים לעבוד גם עבור חברת E-2. גם בעל אשרת E-2 העיקרי וגם בן/בת הזוג זכאים לקבל כרטיסי ביטוח לאומי. ילדיהם רשאים ללמוד בבית ספר אך לא לעבוד.

מ-2-E לקבלת גרין קארד

בניגוד לכמה אשרות עבודה אחרות לארה"ב, במיוחד אשרות L-1 ו-H-1B, אשרת E-2 אינה הופכת באופן טבעי לגרין קארד. אבל ישנן דרכים לעבור מוויזת E-2 לגרין קארד.

ויזת משקיע 5-EB

לעתים קרובות מבקש E-2 משקיע הרבה כסף בעסק שלו. אם סכום ההשקעה גדל, הוא יכול להגיש בקשה לגרין קארד על בסיס השקעה, המכונה EB-5. כללי EB-5 משתנים כל הזמן, אך בשלב זה אם המשקיע משקיע מיליון דולר בעסק שבבעלותו, יש לו סיכוי להיות זכאי לגרין קארד. אם העסק ממוקם באזור עם אבטלה גבוהה, הסכום הנדרש יורד ל-500,000 דולר. מלבד גובה ההשקעה נושא קריטי נוסף הוא שצריך להראות שההשקעה הובילה או תוביל להעסקת עשרה עובדים במשרה מלאה במהלך השנתיים הקרובות. כדי להוכיח זאת יש לצרף תוכנית עסקית מקיפה ביותר. בניגוד לרוב המקרים של E-2, עתירת ה-EB-5 מוגשת ל-USCIS בארצות הברית. נכון לעכשיו, עיבוד הבקשות הללו נמשך לפחות שנה וחצי. אם יצליח, תהליך EB-5 יכול להוביל לגרין קארד לכל המשפחה. לחילופין, המשקיע יכול להשקיע בעסק שאינו בבעלותו. כללי סכומי ההשקעה והצורך להוכיח גיוס של עשרה עובדים נותרים ללא שינוי.

המשקיע יכול להשקיע סכומים דומים בפרויקט של מרכז אזורי. מדובר בפרויקטים גדולים כמו בתי מלון, מכרזי בידור, מבנים מסחריים וכו', המזמינים משקיעי EB-5 להשתתף בהם. ישנם פרויקטים רבים כאלה ברחבי ארצות הברית. במקרה כזה, המשקיע הופך למשקיע פסיבי לעומת אחד שמנהל את העסק שלו. בדרך כלל, הכספים שהושקעו יוחזרו למשקיע לאחר מספר שנים. במהלך תקופה זו המשקיע יכול לקבל את הגרין קארד שלו. נכון לעכשיו, תוכנית זו לא אושרה מחדש על ידי הקונגרס, אך החלטה צפויה להתקבל תוך מספר חודשים. בנוסף, סביר מאוד שסכומי ההשקעה הן עבור ההשקעה הישירה בפרויקט EB-5 והן עבור מרכז אזורי יגדלו.

ניהול סקירה אלקטרונית של תוכנית (PERM) גרין קארד 

(Program Electronic Review Management)

כפי שצוין קודם, בני הזוג של בעלי אשרת E-2 מקבלים גם ויזת E-2, אך בניגוד למחזיק הוויזה הראשי, בן הזוג יכול לעבוד בכל מקום. ייתכן שמעסיקו של בן הזוג ירצה להציע משרה קבועה גם לבן הזוג, וכך יוכל לעתור להגירה של בן הזוג על בסיס מערכת PERM. ייתכן שהדבר נכון גם לגבי בעל אשרת E-2 העיקרי, אך נדיר שחברת E-2 תהיה העותרת. במקום זאת, מעסיק אחר יצטרך להגיש בקשה עבור בעל אשרת E-2 העיקרי. מערכת ה-PERM מחייבת את המעסיק להגיש אישור עבודה למשרד העבודה האמריקני על מנת לוודא שאף עובד אמריקאי מוסמך לא הגיש מועמדות לתפקיד. זה די מסובך. ראשית, על המעסיק לקבוע את השכר המקובל למשרה המוצעת. גובה השכר נקבע על פי השכר הנהוג בתחום שנקבע על ידי משרד העבודה. רק התהליך הזה לבד לוקח מספר חודשים עד לקבלת התשובה. לאחר קביעת השכר המקובל, על המעסיק לפרסם את התפקיד במקומות שונים, לרבות משרד התעסוקה, עיתונים מקומיים, עיתונים אתניים ועוד. על המעסיק לעיין בכל קורות החיים שהוגשו על ידי מועמדים לעבודה, לקבוע אילו מהם נראים כשירים לתפקיד ולהזמינם לראיון עבודה. אם המעסיק מגיע למסקנה שלא היו מועמדים כשירים, עליו להסביר בכתב מדוע זה נכון לגבי כל מועמד. לאחר שלבי הפרסום והראיונות, המעסיק מגיש את הבקשה תעודת העבודה, תחת הטענה שלא היו עובדים אמריקאים מוסמכים שהגישו מועמדות לתפקיד. סוגי הפרסומות הנדרשות ותזמון הפרסום הם מאוד ספציפיים. כל דבר שחסר בפרסום המשרה או פרסומים שלא הוצבו במקומות הנכונים או לפרקי הזמן הנקובים יגרום לדחייה של הבקשה.

לאחר אישור תעודת העבודה, המעסיק יכול להגיש בקשה להגירה של העובד שלו. במידה וויזות ההגירה תקפות לאזרחי ארץ מוצאו של המהגר, הוא יכול להגיש במקביל בקשה לשינוי סטטוס לעצמו ולכל המשפחה שלו לגרין קארד. תהליך התאמת הסטטוס הוא תהליך המרת סטטוס E-2 או כל סטטוס משפטי אחר לזה של גרין קארד. בדרך כלל, בקשות לאישור עבודה ומסמך נסיעה ילוו את העתירה להתאמת הסטטוס. תהליך זה יכול להימשך שנה או יותר, בהתאם למקום מגוריו של המהגר. בסופו של דבר, המהגר ומשפחתו יזומנו לראיון על ידי USCIS.

ויתור על בסיס אינטרס לאומי

ויתור על בסיס אינטרס לאומי הוא אמצעי שמאפשר לבעל אשרת E-2 להגיש בקשה ישירות ל-USCIS לקבלת גרין קארד ללא צורך בחסותו של מעסיק וללא תהליך PERM. קודם, מבקש הוויתור חייב להיות בעל תואר מתקדם (תואר שני ומעלה) או להיות אדם בעל יכולת יוצאת דופן. בנוסף, המבקש חייב לעמוד בשלושה תנאים:

1. על המבקש להראות שלכישרון שלו ולתפקיד שלו יש אינטרס לאומי לארצות הברית;
2. למבקש יש את ההזדמנות לממש את כוונותיו;
3. בסופו של דבר זה יהיה אינטרס לאומי של ארצות הברית לוותר על דרישות התעסוקה והסמכת העבודה הרגילות.

התיעוד הנדרש לצורך בקשת ויתור על בסיס אינטרס לאומי הוא משמעותי. אבל אם בעל ויזת E-2 בנה עסק חזק בארצות הברית, ייתכן שהוא יהיה זכאי לוויתור כזה. אם כן, הוא יכול לפנות ישירות ל-USCIS להגירה ושינוי מעמד, כמתואר לעיל.

גרין קארד בחסות משפחה

אם לבעל אשרת E-2 יש קרוב משפחה שהוא אזרח ארה"ב או אפילו בעל גרין קארד, קרוב המשפחה יכול להגיש בקשה לקבלת גרין קארד עבור בעל אשרת E-2 במסגרת איחוד משפחות. קרובי משפחה זכאים הם ילדים אזרחי ארה"ב בני 21 ומעלה, אזרח ארה"ב או בן זוג אזרח ארה"ב או מחזיק גרין קארד או הורה אזרח ארה"ב/מחזיק גרין קארד, אח או אחות אזרח ארה"ב. בהתאם לסוג קרוב המשפחה התהליך להגירה משפחתית יכול להיות מהיר למדי, כמו במקרה של ילד אזרח ארה"ב, או ארוך מאוד, כמו במקרה של אח של אזרח ארה"ב.

לסיכום

תהליך אשרת E-2 הוא תהליך מורכב, אך הוא יכול להוביל לחיים לגמרי חדשים בארצות הברית. לנו במשרד עורכי דין כהן וברוש יש ניסיון של שנים בהתמודדות מוצלחת עם אשרות E-2 עבור לקוחותינו. צור איתנו קשר כדי להתחיל את ההרפתקה החדשה הזו.