ויזת השקעה לארה"ב

קבלת מעמד בארה"ב על בסיס השקעה

– מהי ויזת השקעה לארה"ב ?

– רקע הסטורי

– מדיניות ושיקולים

– יתרונות וחסרונות של ויזות השקעה שונות

– סיכום

קבלת מעמד בארה"ב על בסיס ויזת השקעה

מהי ויזת השקעה לארה"ב ?

כידוע, לא קל לקבל מעמד בארה"ב, במיוחד בימינו – כתוצאה מהשינויים שממשל טראמפ החיל בתחום דיני ההגירה. השינויים האמורים חלו גם על הליכי ההגירה שנועדו לאפשר קבלת מעמד על בסיס השקעה. יחד עם זאת, ההחמרה במסלול זה באה לידי ביטוי בעיקר בהעלאת סכומי ההשקעה הנדרשים לצורך קבלת המעמד. 

כך, למשל בתכנית ויזת EB-5 סכום ההשקעה הנדרש לצורך קבלת מעמד הוכפל. החל מ-21 בנובמבר 2019, הסכום המינימאלי של 500,000 דולר עלה ל- 900,000 דולר, והסכום הרגיל של 1,000,000 דולר עלה ל- 1,800,000 דולר.

לפיכך, כל עוד אין בעיה בכסף, ובכפוף לעמידה בכל שאר התנאים, עדיין ניתן יהיה לקבל ויזת השקעה לארה"ב בקלות יחסית.

מבחינה פרקטית, ויזת ההשקעה הינה אחת מהאשרות הניתנות על ידי רשויות ההגירה המאפשרות לקבל מעמד חוקי מסוים בארה"ב על בסיס השקעה.

אם כן, אז מי יכול להיות מעוניין בקבלת אחת מוויזות ההשקעה ?

באופן כללי, ניתן לחלק את האנשים המעוניינים בוויזת השקעה לארה"ב לשתי קבוצות גדולות.

בקבוצת האנשים הראשונה נמנים אלו המעוניינים בפן העסקי של הדברים. משמעות הדבר, יש אנשים שרוצים לנהל עסקים בארה"ב, וכחלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית שלהם הם ממילא משקיעים או מוכנים להשקיע משאבים בארה"ב. ניהול עסקים בארצות הברית כרוך בביצוע עבודה והדבר מחייב ויזה מתאימה.

כך, על מנת להקל על ניהול הפעילות העסקית שלהם, הם זקוקים להסדרת מעמדם החוקי בארה"ב. ויזת ההשקעה תבטיח את חופש התנועה ואת חופש העיסוק בשטח ארה"ב.

מצד שני, לקבוצת האנשים השנייה שייכים אלו שמעוניינים בקבלת מעמד חוקי בארה"ב, ומוכנים להשקיע כספים על מנת להשיג את מטרתם זו. ארצות הברית הינה אחד מהיעדים המבוקשים ביותר עבור מהגרים ומשקיעים מכל העולם. יותר ויותר אנשים החלו להשקיע בפרויקטים של נדל"ן למשל, בתמורה לקבלת מעמד של תושבות קבע חוקית. מה גם שלפעמים אפשר להשיג את המעמד המיוחל תוך פחות מ-30 חודשים – בניגוד למסלולי הגירה אחרים שעלולים להימשך מספר שנים.

לארה"ב יש מערכת הגירה מורכבת וישנן אפשרויות מעניינות לקבלת מעמד חוקי. לכן, מאוד חשוב להעריך בכל מקרה פרטני את המצב האינדיבידואלי באופן יסודי. כל זאת, על מנת לאתר את מסלול ההגירה עם סיכוי ההצלחה הגבוהים ביותר. יש לזכור שלבחירה במסלול של ויזת השקעה מסוימת יש השלכות מרחיקות לכת ולא רק על ההיבט הפיננסי של המשקיע.

להבדיל משאר הוויזות לארה"ב, לעניין ויזות ההשקעה, יש צורך להבין שבדרך כלל, מדובר בהליך מורכב עם שני היבטים חשובים: ההיבט המשפטי וההיבט העסקי. יש חשיבות קריטית הן להבנת ההליך והן להבנת העסק שעל בסיסו מתקבלת האשרה.

הרבה אנשים מכירים את הפרויקט בו הם משקיעים, אך לא מבינים את הליך ההגירה, ולהיפך.

במסגרת ההליך, הסיכון העסקי הולך יד ביד עם הסיכון לא לקבל את הוויזה המיוחלת. שכן, אם העסק לא מצליח, אז המשקיע עלול גם להפסיד את השקעתו וגם לא לקבל מעמד חוקי בארה"ב. צריך ידע נרחב בשני העולמות וגם בתחום המיוחד שנוצר בנקודת המפגש שבין השניים.

בהנחה שנוקטים בפעולות הנכונות, הליכי ההגירה המאפשרים קבלת מעמד על בסיס השקעה, באופן מסורתי היוו מסלול די נוח לקבלת מעמד בארה"ב. יצוין, כי מדובר במסלול בו לא נדרשת זיקה כלשהיא לארה"ב, מלבד עצם ההשקעה.

במידה מסוימת, ניתן לראות בדבר כאפשרות "לרכוש" את המעמד תמורת השקעת הכספים. לפיכך, יהיה נכון להתייחס למסלול זה גם כאל מעין מסלול של המוצא האחרון. כלומר, גם כשלא קיימת שום זכאות אחרת, ובהנחה שאין חוסר באמצעים כספיים, הרי תמיד ניתן יהיה לקבל מעמד על בסיס השקעה.

בכל מקרה, באחד מהשלבים המשקיע הזר יצטרך להגיע לארצות הברית כדי לחקור עסקים פוטנציאליים לרכישה או כדי לבחון את כל התנאים לפתיחת עסק חדש ממקור ראשון. בדרך כלל, למטרות אלו, ניתן להיעזר בוויזת B-1 או להיכנס לארה"ב בהסדר של הפטור מוויזת ביקור (ESTA).

בכל אחת מהאפשרויות האלו, ניתן יהיה להיכנס לארצות הברית לצורך ניהול משא ומתן לקראת החתימה על חוזים וגם לצורך בדיקת הזדמנויות עסקיות. אמנם, לא ניתן לנהל בפועל את העסק על בסיס ויזת B-1, אך ניתן לבצע די הרבה פעולות כדי להכין את הקרקע לצורך קידום עתידי של העסק (ניתן לערוך פגישות עסקיות, לבדוק את האפשרות להקמת העסק, להיפגש עם עובדים, ספקים ולקוחות פוטנציאליים כיו"ב).

יש לציין, כי ויזת B-1 מאפשרת שינוי סטטוס בשלב מאוחר יותר. אם המשקיע מבקש להישאר בארה"ב לאחר כניסתו על בסיס B-1, עקרונית הוא יכול להגיש בקשה לשינוי סטטוס לוויזת השקעה מסוימת. יחד עם זאת, הדבר לא מומלץ. ישנן סוגיות מורכבות הקשורות לשימוש לרעה במערכת וכוונות להשתקע, ולכן אם כבר שוקלים לנקוט באסטרטגיה הזו, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין מנוסה מומחה בתחום ההגירה.

לאחר שהמשקיע הזר בדק את ההזדמנויות להשקעה, הוא יצטרך לבחור בוויזת ההשקעה המתאימה ביותר. יובהר כבר עתה, כי במקרים של השקעות יחסית קטנות – הוויזה המתאימה תהיה ויזת E-2, ואילו במקרים בהם המשקיע מעוניין להשקיע הון רב יותר, או אם המשקיע אינו זכאי לוויזת מסוג E, אזי החלופה העיקרית שלו תהיה ויזת EB-5.

לא יהיה מוגזם לטעון שייתכן שהמסלול של EB-5 מהווה הדרך היעילה ביותר לצורך השגת מעמד של תושבות קבע (גרין קארד). כפי שיפורט בהמשך המאמר, הקונגרס האמריקאי הקים את התוכנית של EB-5 עוד בשנת 1990, ומאז מדי שנה, ממשלת ארה"ב מקצה מספר ניכר של ויזות לאנשים המעוניינים להשקיע סכומים משמעותית בארה"ב. במסגרת התוכנית הזו, המשקיעים ובני משפחתם יכולים לקבל גרין קארד תוך זמן קצר יחסית.

במאמר מוסגר, נציין שלפעמים תהיה הצדקה לכך שהמשקיע ישתמש בסכומי הכסף שלו כדי להתאים את התיק שלו לקטגוריה של ויזה אחרת לגמרי. כך, בנסיבות מסוימות, ניתן יהיה לפנות למסלולים אחרים עם סיכוי גדול יותר להצלחה. למשל, ייתכן מצב בו יהיה עדיף "להשקיע" בחברה מחוץ לארה"ב שיש לה סניף בארה"ב, ואז מבקש הוויזה עשוי להיות זכאי – בתור מנהל או עובד עם יכולות יוצאות דופן לקבלת ויזה מבוססת על תעסוקה מסוג EB-1.

ובכן, למרות כל השינויים, התוכניות של ויזות המשקיעים זוכות עד היום לפופולאריות רבה. שכן, מדובר בהזדמנות מצוינת הן עבור אלה שרוצים לעבור ולחיות בארצות הברית, מצד אחד, והן עבור משקיעים זרים שרוצים לעבוד באופן חוקי ולנהל את עסקם בשטח ארה"ב, מצד שני.

רקע היסטורי

ויזת EB-5

ובכן, בנוגע לתכנית של ויזת המשקיע מסוג EB-5, התכנית באה לעולם באמצעות חוק ההגירה משנת 1990 במטרה לעורר את כלכלת ארה"ב באמצעות השקעות זרות ויצירת מקומות עבודה עבור אמריקאנים.

דבר חקיקה זה שינה באופן דרמטי את מערכת ההגירה של ארה"ב, ובין יתר הדברים השפיע על כמות הוויזות שלא לצורך ההגירה שניתנות בכל שנה וגם על הכללים הנוגעים לגירוש מפרי תנאי הוויזה. בנוסף, התכנית הגדילה את היקף ההגירה החוקית לאמריקה.

החוק אפשר למשקיעים זרים להשיג תושבות קבע בארצות הברית. בהתאם לסעיף 121 (ב) 5 לחוק ההגירה האמור, נוצרה קטגוריה חדשה של ויזה לצורך הגירה עבור משקיעים. המטרה של הקטגוריה זו הייתה לייצר זרם משמעותי פנימי של הון זר וכן גם יצירת מקומות עבודה לעובדים אמריקאיים.

על פי החקיקה החדשה, הונפקו 10,000 ויזות הגירה (גרין קארד) בכל שנה למשקיעים העומדים בכל הקריטריונים הקבועים בחוק לשם כך. החוק דרש השקעת הון של מיליון דולר ברוב האזורים בארה"ב, למעט באזורים כפריים ובאזורים עם שיעור אבטלה גבוה – בהם ניתן היה להשקיע סכום פי שניים נמוך יותר של 500,000 דולר.

אחד מהתנאים היה שההשקעה תשמש ליצירת 10 מקומות עבודה (משרה מלאה) לפחות, עבור אזרחים אמריקאיים או תושבי קבע חוקיים, למעט – בני משפחתו של המשקיע עצמו. בתור התחלה משקיעים קיבלו ויזה זמנית על תנאי בתוקף לשנתיים, ולאחר מכן, ככל והתקיימו כל התנאים, קיבלו את הגרין קארד הקבוע.

מתוך 10,000 הוויזות המונפקות מדי שנה, החוק קבע כי לא פחות מ-3,000 ויזות יינתנו למשקיעים אשר מקימים עסקים חדשים באזור של עדיפות לאומית.

בהתאם לחוק ההגירה, כדי שאזור מסוים ייחשב לאזור עם שיעור אבטלה גבוה, יש צורך שבאזור הספציפי שיעור האבטלה יהיה 150% משיעור האבטלה הממוצע השנתי.

כמו בכל מיזם שרק זה עתה נולד, התכנית בעשור הראשון שלה לא הייתה יציבה. עם זאת, בסוף שנות התשעים, הקונגרס ביצע מספר שינויים משמעותיים בתוכנית EB-5, וזאת כדי לשפר את הגילוי הנאות, לוודא את התאמת ההליך לתקנות ולמגר הונאות אפשריות בהשקעות.

רפורמות אלו הטילו על המשקיעים הזרים את נטל הראיה להוכיח כי כספי ההשקעה שלהם – מקורם כדין, וכי המשקיעים יהיו מעורבים באופן פעיל בפרויקטים EB-5 שלהם.

נוסף על כך, הרפורמות אסרו את הערבויות להחזר ההשקעה.

ובכן, מאז היווצרותה של הקטגוריה של EB-5, חוקקו לאורך השנים על ידי הקונגרס האמריקאי מספר דברי חקיקה נוספים הקשורים לוויזת המשקיע לארה"ב. כך, בשנת 1993 חוקק הקונגרס את תכנית הפיילוט של EB-5 כחלק בלתי נפרד מחוק מחלקות המסחר, הצדק, המדינה, הרשות השופטת וההקצבות הקשורות. התכנית אפשרה לגופים עסקיים בארה"ב ליצור הזדמנויות השקעה בהן משקיעים זרים עשויים להשקיע כדי ליצור מקומות עבודה בארצות הברית.

הקונגרס האמריקני התערב שוב בתחילת שנות האלפיים, וזאת על מנת לבצע רפורמות שיבטיחו תיאום חלק בין כל הצדדים המעורבים בתכנית ההשקעה.

כך, בשנת 2002 הקונגרס האריך את התוקף של תכנית ההשקעה והסיר מספר תנאים כדי להפוך את ההליך ליותר פשוט. כתוצאה מפסיקת בתי המשפט ומדיניות רשויות ההגירה, נוצרו לאורך דרך מכשולים מינהליים ומשפטיים למיניהם. לפיכך, הקונגרס החליט לפעול לצורך ייעול ההליך.

בשנת 2003 אישר הקונגרס מחדש את תכנית הפיילוט של המרכזים האזוריים, במטרה שוב לחזק את תוכנית ה-EB-5. כפועל יוצא מכך, בהשקעות בסך של 500,000 דולר באזורי התעסוקה המועדפים, היה מספיק להוכיח יצירת מקומות עבודה רק בעקיפין – באמצעות כל "מתודולוגיה סבירה".

בשנת 2005, הוקמה היחידה למשקיעים ולמרכזים אזוריים (IRCU) במסגרת רשות ההגירה (USCIS). היחידה המיוחדת הזו נועדה לפקח על התכנית של EB-5, ובין תפקידיה נכללים בקורת על התיקים, יזום רפורמות, ניהול, פיתוח וקביעת מדיניות. כל אלה תרמו לשיפור ויציבות התכנית של EB-5.

בשנת 2009, רשות ההגירה (USCIS) שוב ביצעה רפורמות נוספות במדיניות התכנית של EB-5. רשות ההגירה החלה לרכז את הטיפול בתיקי הוויזה EB-5 במרכז השירות בקליפורניה (CSC). לפני כן, הטיפול נעשה במרכזים בקליפורניה וגם בטקסס.

עד שלהי שנות האלפיים, התכניות של ההשקעה תמורת קבלת מעמד לא היו כל כך ידועות ופופולאריות. בשנים הראשונות של התכנית, נוצל רק מספר קטן יחסית של הוויזות – מתוך סך של 10,000 הוויזות המוקצות לתכנית EB-5 בכל שנה.

למעשה, עד שנת 2010 נפח השימוש של המשקיעים הזרים במסלול של EB-5 היה נמוך בהרבה ממה שהקונגרס ציפה בהתחלה. בשנת 2011 החלה רשות ההגירה (USCIS) לבצע מספר שינויים בתוכנית EB-5 בתקווה להגדיל את מספר המשקיעים.

השינויים הניבו תוצאות וכבר בסוף שנת 2011 במסגרת התכנית הונפקו מעל 3,300 ויזות, וזאת לעומת המצב בשנת 2007, למשל בה הוגשו פחות מ- 800. בשנת 2012 המספר של הוויזות כמעט הוכפל והגיע ל- 6,200 ויזות, אבל עדיין – בהשוואה להגירה המשפחתית או להגירה המבוססת על התעסוקה, היה חוסר שימוש במסלול של ויזת ההשקעה לארה"ב.

אפשר להבין את חוסר השימוש האמור, לאור שיעור אישורי התיקים הנמוך ותהליכי הוויזה הממושכים והמסובכים באותה תקופה. רוב הדברים האלו התייעלו לאורך השנים על ידי הרפורמות כאמור לעיל.

המצב השתנה באופן משמעותי יחד עם עליית סין כמעצמת-על עם מספר המיליונרים הגדול שלה. מיליונרים סינים רבים הביעו רצון לעבור לארה"ב יחד עם משפחותיהם, ויזת המשקיע מסוג EB-5 היוותה אמצעי נהדר לצורך הגשמת חלומותיהם.

כך, בשנת 2013 הונפקו כבר 8,567 ויזות, ובשנת 2014 לראשונה נוצלה המכסה השנתית של התכנית במלואה. בשנת 2014, כ- 85% מהסך של 10,692 הוויזות של EB-5 שהונפקו, היו עבור אזרחים סיניים.

הביקוש הרב לוויזת EB-5 במדינות אסיה, הוביל להטלת מגבלות מסוימות, ומגבלות אלו גרמו לעיכובים כבדים במערכת. כך, לפי הנתונים הסטטיסטיים של רשות ההגירה לארה"ב, יש אינדיקציה לקיום רשימת המתנה של מעל ל-10 שנים עבור מבקשי ויזת EB-5 מסין.

בכל מקרה, נותן לומר בוודאות, שוויזת EB-5 נחשבת לוויזת המשקיע הבולטת והמבוססת ביותר מבין התפריט של כל ויזות ההשקעה הקיימות.

כעת, מרבית המשקיעים (כ- 80%) מגיעים מארבע מדינות הבאות: סין, דרום קוריאה, טייוואן ובריטניה. עוד מדינות עם אחוז גבוה יחסית של משקיעים שמקבלים ויזת EB-5 הינן: קנדה, הודו, מקסיקו, איראן ויפן.

למעשה, קיימות עבור המשקיעים הזרים מספר אפשרויות, אך ויזה זאת, עשויה להוות דרך מצוינת לקבלת הגרין קארד ובסופו של הדבר גם לקבלת אזרחות אמריקאית. כמובן, כי הליך מוצלח בסיכון נמוך דורש הכוונה דרך מערך של החלטות משכילות.

ויזות מסוג E

כמובן, שהסכומים הנדרשים לצורך ויזת EB-5 הינם סכומים גבוהים ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו לבחור בהליך זה. לכן, עבור מי שאין לו את הסכומים האלו, קיימת אופציה חלופית של הוויזות מסוג E.

ויזת ההשקעה מסוג E-2, מאפשרת למשקיע להתגורר ולעבוד בארצות הברית. המשקיע יצטרך לנהל את העסק שלו – שעל בסיסו הוא מקבל את הוויזה. אחד מהחסרונות של ויזת ההשקעה מסוג E-2 מהווה העובדה שלהבדיל מוויזת EB-5, במסלול זה המשקיע לא מקבל מעמד של תושבות קבע (גרין קארד), אלא רק היתר שהייה ועבודה בארה"ב. כעיקרון, ניתן להמשיך ולהאריך את ויזת E2 ללא הגבלת זמן, כל עוד העסק ממשיך להתקיים בארצות הברית.

בשונה מוויזת EB-5, אין מכסה לוויזת E-2. סכום ההשקעה הנדרש כדי להיות זכאי למעמד המשקיע במסלול של ויזת E-2 משתנה ואין מינימום מוגדר בחוק. יחד עם זאת, במקרים בהם סכום ההשקעה הינו נמוך יחסית, יש לקחת בחשבון שהתיק עלול להידחות עקב כך. חשוב לפנות למומחה בתחום לצורך בדיקת נסיבות הספציפיות של המקרה, ורק לאחר מכן להחליט על הדרך הפעולה הנכונה ביותר.

המסלול של ויזת המשקיע E-2 נוסד הרבה יותר לפני ויזת EB-5. חוק ההגירה והלאום (INA) משנת 1924 הגדיר קטגוריה חדשה של הסוחרים על בסיס אמנה. קטגוריה זו כונתה אז E-1. הדבר הוביל לעלייה משמעותית במספר ההשקעות הבינלאומיות, כך שבשנת 1952, ראה המחוקק האמריקאי לנכון להרחיב את המעמד של הסוחרים על בסיס אמנה ולייצר את הקטגוריה של E-2. כל זאת, על מנת לקדם את המטרות של הגדלת היקף ההשקעות הבינלאומיות ומשיכת ההשקעות הזרות לארה"ב.

הבסיס לוויזת ההשקעה מסוג E-2, מהווה אמנה רשמית שנחתמה בין ארצות הברית לבין מדינתו של המשקיע הזר. עד לשנת 1981, המסמך היחיד ששימש ליצירת המעמד של E-1 או של E-2 – הייתה אמנת הידידות, המסחר והניווט (FCN).

מאוחר יותר, לאורך השנים חלו מספר שינויים באשרות מסוג E. יחד עם זאת, מאפיין אחד נשאר ללא שינוי – ויזות E אינן מובילות לקבלת מעמד של תושבות קבע (גרין קארד) או של אזרחות אמריקנית. משמעות הדבר היא שכאשר ילדיו של המשקיע הזר (שמקבלים ויזה נגזרת) מגיעים לגיל 21, הם צריכים או לעזוב את ארה"ב או לדאוג לקבלת מעמד משל עצמם.

באופן דומה, אם המשקיע הזר מפסיק לנהל את העסק שעל בסיסו הוא קיבל את ויזת E-2, עליו לעזוב את ארה"ב. כמובן, הוא יכול לעבור לעסק חדש ואז לקבל מעמד על בסיס העסק החדש, אבל מהלך כזה יש לבצע במשנה זהירות ורק לאחר קבלת ייעוץ מקצועי מתאים.

למען האמת, יש לציין כי לאחרונה יש הרבה ניסיונות לשנות את ההיבט הזה של ויזות ה-E. זאת, במיוחד מכיוון שהמשקיעים המחזיקים בוויזה זו, תורמים רבות לצמיחתה של כלכלת ארה"ב. כך שבהחלט ייתכן שבעתיד ייערכו רפורמות בתחום ההגירה אשר ישנו את המצב הקיים.

בין לבין ועד שיתאפשר מכוח החוק לעבור בצורה ישירה מוויזת E-2 למעמד של תושבות קבע, ניתן יהיה בינתיים להיעזר לשם כך במספר דרכים יצירתיות.

בדרך כלל, המעבר הכי חלק מתאפשר באמצעות התכנית של EB-5. אם העסק מצליח וגודל באופן משמעותי, אפשר יהיה לעבור מוויזת E-2 לוויזת EB-5. בנסיבות מסוימות, ניתן להשיג אותה תוצאה גם בדרכים אחרות – וזה נושא למאמר נפרד.

כאן, נציין רק באופן כללי שמאוד חשוב לתכנן את הדבר מלכתחילה – לא משנה באיזו דרך בוחרים. יותר מדי לקוחות פונים אלינו לאחר שפעלו כבר בהתאם לייעוץ לקוי וכתוצאה מכך לא יכולים לקבל מעמד של תושבות קבע בשלב מאוחר יותר.

מדיניות ושיקולים

המדיניות העומדת בבסיס ויזת ההשקעה, היא הרצון לתרום בצורה יעילה לכלכלת ארצות הברית כמכלול (לרבות, הקהילות האמריקאיות הנמצאות במצוקה כלכלית). המטרה העיקרית הינה לייצר מצב ממנו יוכלו ליהנות כל הצדדים המעורבים בהליך או המושפעים ממנו.

רק במסגרת התכנית של EB-5, בהתאם לדו"ח ממשלת ארה"ב, הושקעו בכלכלה האמריקאית יותר משני מיליארד דולר. הוויזה הפכה למקור הון חשוב עבור היזמים והמרכזים האזוריים בארה"ב. ויזת EB-5 מהווה כלי פיתוח כלכלי מודרני. המסלול עושה שימוש בגלובליזציה כדי לפתור את בעיית המימון עבור פרויקטים של פיתוח כלכלי אזורי ברחבי ארה"ב.

נדבר כאן על התכנית EB-5 בתור מייצגת מובהקת של כל ויזות ההשקעה, ובהתחשב בכך, שרוב הדברים הנאמרים אודות תכנית זו נכונים ברמה העקרונית גם לגבי שאר ויזות ההשקעה.

התכנית של EB-5 מטיבה הן עם המשקיעים והן עם העסקים האמריקנים. הוויזה סוללת את הדרך עבור המשקיעים הזרים אל השוק האמריקני עם כל ההזדמנויות שהוא רק יכול להציע מצד אחד, ומעניקה לעסקים האמריקאנים גישה להון שאולי אין להם מצד שני.

חרף העובדה שתכנית EB-5 קיימת מאז 1990, היזמים החלו להיעזר בה באופן אקטיבי ביותר רק בעקבות המיתון, אשר הקשה מאוד על השגת הלוואות באופן המסורתי. המחקרים מראים כי היכולת לקבל אשראי צרכני הצטמצמה ב- 14.5% מאז שנת 2010.

יתר על כן, המספר של הבנקים המסחריים בארצות הברית ירד בהתמדה, והדבר הגביל את האפשרות לקבל הלוואות עבור עסקים בארה"ב. כך, שבמקרים מסוימים, השקעה במסגרת התכנית של EB-5 עשויה לספק הון השקעה עבור מיזמים בעלי סיכון גבוה, הון שיהיה מאוד קשה להשיג בדרכים אחרות.

מה גם שגיוס משקיעים הינו עסק תחרותי. יזמים ממהרים להיעזר בתכנית EB-5 מכיוון שמדובר במקור מימון זול יותר ממקורות אחרים. הדבר הוא נכון במידה רבה מכיוון שהמשקיעים מתמקדים בהבטחה לקבל את הגרין קארד ולכן הם מוכנים להסתפק בתשואות נמוכות יותר (בדרך כלל, התשואה שלהם היא באזור אחוז אחד).

לכן, עבור היזמים – זהו כלי מימון מצוין. כידוע, התקציב הכולל של פרויקטים ענקיים יכול להגיע למיליוני דולרים, וכדי להקים פרויקט כזה יש צורך בהרבה הון עצמי ויכולת מינוף גבוהה ביותר. כך, למשל, לפני התוכנית של EB-5, היזם היה נוטל הלוואה ומשלם ריבית בסביבות 12% בממוצע. כיום הוא יכול להשיג את המימון הנדרש בריבית הרבה יותר נמוכה.

ובכן, היזמים הבינו היטב את הפוטנציאל של התכנית לצורך גיוס כסף זול עבור הפרויקטים שלהם. הם אפילו החלו להשכיר את השירותים של סוכני הגירה לצורך איתור משקיעים פוטנציאלים, על כל המשתמע מכך.

עקרונית, כל חברה יכולה להיות זכאית לקבלת הכספים כל עוד היא מעסיקה 10 אנשים על הכספים המתקבלים מכל משקיע זר. מטבע הדברים, פרויקטים ענקיים בתחום של הנדל"ן המסחרי מייצרים מספר רב של מקומות עבודה. בהתחלה, יש צורך בעובדים לצורך ביצוע עבודות הבנייה, ולאחר מכן, יש צורך בעובדים כדי להעניק את השירות (למשל באתרי הנופש, בתי המלון, המסעדות וכיו"ב). כך, למשל, עסק מסוים יכול הגייס סכומי כסף גבוהים תוך פרק זמן קצר יחסית ובמחיר נמוך.

עובדה זו, יחד עם העלייה בביקוש בצד של המשקיעים כאמור במאמר זה לעיל, הפכה את התכנית למנוע אפקטיבי להתפתחות כלכלית.

כאמור, תוך מספר שנים, היקף השימוש בתכנית עלה באופן דרמטי. כך, למשל, משנת 2010 ועד 2013 השימוש קפץ במעל ל-350%. בין 2013 ל-2015, הייתה עליה של 31,5% בתיקים (טופס I-526) שהוגשו ועליה של 71% בתיקים שקיבלו אישור (וירידה של 17% בתיקים שקיבלו סירוב).

בצד של המשקיעים הזרים, כפי שכבר אמרנו – התוכנית של EB-5 יכולה להיות דרך קלה להשגת מעמד של תושבות קבע חוקית בארצות הברית. האמת, שהוויזה מתאימה לאנשים מהמעמד הבינוני-גבוה, ורבים מהמשקיעים עושים זאת למען ילדיהם.

במאמר מוסגר, נציין כי התוכנית של EB-5 לא מאוד פופולארית בקרב האנשים העשירים ביותר. שכן, האנשים האלו לא מעוניינים לשלם מיסים בארה"ב. במקום זאת, המשקיעים העשירים מעדיפים להתגורר במדינות עם מיסוי נמוך.

לפיכך, באופן כללי, יש לשקול בזהירות את השלכות המס הן במדינתו של המשקיע הזר והן בארה"ב, לפני שמתחילים הליך של ויזת השקעה כלשהו.

הסיבה העיקרית היא מכיוון שקבלת הגרין קארד הופכת באופן אוטומטי את המשקיע לתושב מס בארה"ב. הדבר עלול לגרום גם לחבות במס במדינתו של המשקיע יחד עם הפסקת המעמד שלו שם. מאוד חשוב לבצע כל תכנון מס לפני קבלת הגרין קארד.

כידוע, דרישות ההשקעה הן נמוכות יותר עבור המשקיעים שבוחרים להשקיע באזורי העדיפות הלאומית. מדובר באזורים כפריים או אזורים עם רמת אבטלה של לפחות 150 אחוז מהממוצע הכללי בכל ארה"ב. יחד עם זאת, עדיין ההשקעה חייבת להיות במיזם מסחרי חדש וההשקעה צריכה לייצר גם 10 משרות חדשות עבור עובדים אמריקאנים. כפי שניתן לראות, ההשקעות באזורי העדיפות הלאומית הן הפופולאריות ביותר ומהוות כ-99% מכל התיקים.

כמו כן, מבין שתי אפשרויות ההשקעה שקיימות במסגרת ההליך של ויזת EB-5, הרוב המכריע של המשקיעים הזרים בוחרים באופציה של המרכזים האזוריים. האופציה השנייה של השקעה בפרויקט עצמאי אינה פופולארית בכלל לאחרונה.

המרכזים האזוריים מאגדים השקעות של התכנית EB-5 עם מקורות הון אחרים למימון פרויקטים מסחריים.

על פי הנתונים הסטטיסטיים של רשות ההגירה, האחוז של ההשקעות דרך המרכזים האזוריים קפץ תוך שנה מ-26% (2007) ל-85% (2008), ולאחר מכן צמח ל-95% ובאזור זה הוא נשאר עד היום.

לאור הביקוש הגובר, אלפי מרכזים אזוריים הוקמו ברחבי ארה"ב.

בעוד שתוכנית EB-5 יכולה להיות הגיונית עבור המשקיעים הזרים וגם עבור היזמים, יש לקחת בחשבון את הסיכונים הכרוכים בה. בעבר כן קרו כמה מקרי הונאה שתועדו היטב.

מדובר ביזמים אשר הציגו את עצמם בצורה לא נכונה למשקיעים, ואז בסופו של הדבר הם לא הצליחו להשלים את הפרויקט שלהם.

במצב הדברים הרגיל, כשמימון הפרויקט מתבצע ממקור מסורתי, הבנק המסחרי מקדיש בדרך כלל תשומת לב רבה ללוחות הזמנים של הבניה. לפיכך, הבנק משחרר את הכספים בהדרגה ובהתאם לקצב הבניה. במסגרת התכנית של EB-5 בעבר היזם עשוי היה לקבל את רוב סכומי ההשקעה בבת אחת, כך שלא פעם קרה שהיזם בזבז את הכסף לפני שהפרויקט הושלם וסיים עם מחסור במימון.

ובכן, האם המשקיע הזר יכול להימנע מהסיכון? התשובה הכנה תהיה שלא ניתן להפחית את הסיכון לגמרי. בהגדרה, על פי הנחיות ויזת EB-5, המשקיעים חייבים לסכן את הונם ולא ניתן להבטיח קבלת הגרין קארד. דרישה טכנית בסיסית היא שההשקעה תהיה בסיכון לאורך כל תקופת המעמד המותנה של התושבות, והבקשות של אותם משקיעים שלא יוכלו להמציא הוכחות לכך שהם עמדו בדרישה זו, תידחנה.

יחד עם זאת, כן ניתן למזער את הסיכונים אם לפעול בצורה נכונה.

ויזת EB-5, אפילו שיש לה חסרונות מסוימים, היא תוספת חשובה למערכת ההגירה האמריקאית.

הוויזה הזו (כמו גם כל שאר ויזות ההשקעה) מאפשרת למשקיעים הזרים לחזק את כלכלת ארה"ב ובמקביל ליצור מקומות עבודה לעובדים מקומיים.

התכנית של EB-5 גרמה לאורך השנים להזרמה של מעל ל-20 מיליארד דולר לכלכלה האמריקאית, והשקעת הסכומים האלו ישירות בעסקים בתוך ארה"ב מהווה שימוש פרודוקטיבי בהון.

היתרונות של תוכנית EB-5 הם משמעותיים.

עובדה מעניינת בהקשר זה, היא שהתכנית של EB-5 הינה תכנית זמנית בהגדרה – הטעונה הארכת תוקף מתמידה. יחד עם זאת, חידוש התכנית אושר באופן עקבי לאורך השנים, ואין פלא בכך.

כך, ביום 20 לדצמבר 2019, נשיא ארה"ב טראמפ חתם על החוק המאריך את התוכנית של EB-5 עד ליום 30 בספטמבר 2020.

אפשר להניח בסבירות גבוהה שהתכנית תיארך  – לפחות בעתיד הנראה לעין. אין סימנים לכך שממשלת ארה"ב תוותר על התכנית בזמן הקרוב. שכן, לתכניות ויזת ההשקעה בכלל, ולתכנית של EB-5 בפרט, יש השפעה חיובית רבה, בין השאר גם על יצירת מקומות עבודה בארצות הברית וגם על הפיתוח הכלכלי באופן כללי.

היתרונות והחסרונות של ויזות ההשקעה השונות 

במצב בו קיימת זכאות ליותר מוויזה אחת ועומדות בפני המשקיע הזר מספר אופציות, כיצד יש לבחור את הוויזה המתאימה ביותר? יש לציין, כי כל הליך והיתרונות שלו.

היתרונות והחסרונות של ויזת EB-5

היתרון הבולט של ויזת EB-5 מהווה העובדה שמשקיע הזר מקבל מעמד של תושבות קבע (גרין קארד). אמנם, יש לשים לכך שבהתחלה מקבלים רק גרין קארד מותנה בתוקף לשנתיים בלבד. את הגרין קארד המותנה מקבלים על ידי הוכחות סבירות כי הפרויקט בו משקיעים יוכל להעסיק את מספר הנדרש של העובדים. הבעייתיות היא שהפרויקט יצטרך לדאוג להעסקת העובדים תוך שנתיים ימים, ואם הוא לא יעשה כן, אזי הגרין קארד יבוטל.

כמובן, שעל המשקיע הזר לחיות בפועל בארה"ב. הוא אינו רשאי להשתמש בגרין קארד רק לצורך עבודה או נסיעות. המשקיע חייב לקבוע את מרכז החיים שלו בארה"ב, ולשם כך הם צריכים לשהות בארה"ב לפחות 180 ימים בכל שנה, אלא אם כן, הם קיבלו היתר לכניסה חוזרת.

כמו בכל המקרים בהם מקבלים גרין קארד, תמיד קיים סיכון שהוא יישלל עקב שימוש בו לרעה (לדעת רשויות ההגירה). כך, למשל אם המשקיע הזר מתגורר מחוץ לגבולות ארה"ב יותר מדי זמן, או אם הוא עובר על החוק או אם אפילו לא מודיע בזמן ​​לרשויות ההגירה על שינוי הכתובת שלו, אזי הוא עלול להיות מגורש מארה"ב.

יחד עם זאת, אם המשקיע הזר שומר על הגרין קארד שלו כחוק במשך חמש שנים ומתגורר בארה"ב ברציפות במהלך אותה תקופה (השנתיים הראשונות עם הגרין קארד המותנה גם נכללות בתקופה זו), הוא יהיה זכאי להגיש את בקשתו לקבלת אזרחות אמריקאנית.

היתרון נוסף הוא שכל עוד יש למשקיע את הכסף להשקיע והוא יכול להוכיח שהוא נמצא בתהליך השקעה בעסק הפועל למטרת רווח, הוא לא חייב להיות בעל הכשרה עסקית או לבוא עם ניסיון מסוים בתחום. המשקיע יכול לבחור להשקיע את כספו בפרויקטים בכל מקום בארה"ב, ואם הוא השקיע דרך המרכזים המקומיים, אזי הוא גם לא צריך לשמור על ההשקעה שלו ולא חייב להישאר מעורב באופן פעיל בעסק בו הוא השקיע.

לאחר קבלת הגרין קארד, המשקיע יכול לעבוד בכל מקום שירצה או לא לעבוד בכלל. זהו יתרון מובהק עבור אנשים שרק רוצים להגיע לארה"ב ולא לעבוד, או שרוצים לעבוד כשכיר במשרה שבדרך כלל לא מזכה בקבלת ויזת עבודה. כמו כן, זהו יתרון גם עבור אנשים שרוצים לנהל עסקים או להשקיע בארה"ב בתנאים שגם לא מזכים בקבלת ויזה כלשהיא.

מצד שני, דווקא העובדה שאין שליטה על ההשקעות יכולה להיות בעיני משקיעים אחדים חסרון. שכן, הרבה משקיעים אוהבים להיות בשליטה רבה יותר על כספם. עבור משקיעים כאלו, מומלץ לבחור במסלול של EB-5 המאפשר למשקיע לנהל בעצמו את העסק שלו – עם הדרישה להעסיק לפחות עשרה עובדים אמריקאנים במשרה מלאה.

בניגוד למשקיעים עם ויזת E-2, משקיע עם ויזת EB-5 לא חייב לעזוב את ארה"ב בפרקי זמן קבועים, והם יכולים לנהל את העסק שלהם ללא כל מגבלות ויזה. הם לא צריכים לדאוג לחידושים חוזרים ונשנים של הוויזה – עם הסיכון לקבל סירוב.

יתרון נוסף הוא בן הזוג של המשקיע הזר וילדיו הלא נשואים מתחת לגיל 21, רשאים לקבל גם כן גרין קארד מותנה (ולאחר מכן גם קבוע) בתור קרובי משפחה נלווים. משקיעי EB-5 ובני משפחתם יכולים ליהנות בחופשיות מהיתרונות הרבים של מגורים קבועים בארה"ב. הילדים חופשיים לעבוד או ללמוד בבית הספר שיבחרו, ​​והם זכאים למלגות ושכר לימוד מסובסד.

לעניין החסרונות, אחת מהדרישות של התכנית EB-5 היא הדרישה להצהיר על כל ההכנסות ברחבי העולם ועל כל הנכסים בארה"ב לצורכי המס. זהו דבר שלא כל המשקיעים ירגישו איתו בנוח.

כמו כן, אחד מהחסרונות הגדולים של הוויזה EB-5 מהווה הסיכון שבהשקעת סכומים גבוהים ללא ערבויות מטעם ממשלת ארה"ב. יחד עם זאת, אם לעבוד כמו שצריך ולבחור בפרויקטים הנכונים אזי אפשר יהיה להפחית את הסיכון באופן משמעותי.

יש לקחת בחשבון גם שרשויות ההגירה לא פעם דוחות את התיקים המוגשים בקטגוריה זו. הדבר קורה נוכח העובדה שדרישות הזכאות של ויזת EB-5 הן צרות יחסית. כמו כן, זה גם יכול לקרות בגלל השימוש לרעה בהליך. לכן, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מומחה שמכיר היטב הן את הפן העסקי והן את הפן המשפטי של דיני ההגירה של קטגורית EB-5.

היתרונות והחסרונות של ויזת E-2 

אחד מהיתרונות של ויזת E-2 הוא שבאמצעות השקעה יחסית קטנה, ניתן לקבל מעמד חוקי בארה"ב. אמנם, לא מדובר בתושבות קבע, אבל מבחינה פרקטית, המעמד מאפשר למשקיע לעבוד באופן חוקי בארה"ב, לנסוע באופן חופשי וגם אפשר להאריך את המעמד אין ספור פעמים – כל עוד העסק ממשיך להתקיים ומצליח. כזכור, ניתן לקבל את הוויזה הן על בסיס פתיחת עסק חדש לחלוטין והן על ידי רכישת עסק קיים.

יתרון נוסף, הוא שבן הזוג של המשקיע E-2 וילדיו מתחת לגיל 21 יקבלו ויזות נגזרות. בן זוגו של בעל הוויזה E-2 מקבל מעמד המאפשר לו לעבוד בארצות הברית ללא כל מגבלות. כמו כן, כמובן גם ילדיו הקטינים של המשקיע מקבלים מעמד חוקי בתור קרובי משפחה נלווים והם רשאים ללמוד בבתי הספר שיבחרו, אם כי הם לא רשאים לעבוד. יש לציין, כי במדינות רבות בתוך ארה"ב, הילדים יהיו גם זכאים לשכר לימוד מסובסד.

עוד יתרון נוסף מהווה העובדה שהמשקיע רשאי להישאר מחוץ לארה"ב למשך זמן לא מוגדר, ועדיין להיכנס לאחר מכן מחדש לארה"ב עם ויזת E-2 שלו – בהנחה שהיא בתוקף.

בין החסרונות של הוויזה נמנים הדברים הבאים:

– רק אזרח של מדינה חתומה על אמנת השקעות עם ארה"ב זכאי להגיש בקשה לקבלת ויזת E-2. יצוין, כי קיימות מעל ל-75 מדינות שכבר חתמו על האמנה;

– אין מעבר ישיר מוויזת E-2 לקבלת הגרין קארד. על המשקיע לעזוב את ארה"ב ברגע שהעסק שלו הפסיק להתקיים, גם אם עדיין לא פג התוקף של ויזת E-2 שלו. אם הוא רוצה להישאר בארה"ב – הוא צריך לדאוג לוויזה מתאימה מבעוד מועד. יש לציין, כי כמובן בעלי ויזות E-2 אינם זכאים גם להטבות מסוימות מהן נהנים תושבי קבע חוקיים;

– יש צורך מתמיד לבקש הארכת הוויזה, עם הסיכון לקבל סירוב במקרים בהם העסק לא מצליח או הוא על סף קריסה;

– בדרך כלל, בכל כניסה לארה"ב מאפשרים למשקיע שהייה למשך שנתיים או שלוש שנים (תלוי במדינה הספציפית) גם אם הוויזה עצמה תקפה ליותר זמן. הנסיעות לעניין זה, עלולות להיות יקרות, במיוחד עבור משפחות גדולות;

– המשקיע חייב לעבוד אך ורק בעסק שלו אשר שימש כבסיס לקבלת ויזת E-2;

– כשילדיו של המשקיע יגיעו לגיל 21 הם יצטרכו לדאוג לוויזה מתאימה משל עצמם או לעזוב את ארה"ב;

– אם מבצעים את ההליך מתוך ארה"ב (לא מומלץ) אז לא ניתן לצאת מארה"ב, שכן ברגע שיוצאים יהיה צורך להגיש את כל התיק מחדש;

כמובן שעל אף החסרונות, בסך הכל מדובר בוויזה מאוד טובה, ובהרבה מהמקרים הבחירה במסלול של ויזת E-2 תהיה הבחירה האופטימאלית.

היתרונות והחסרונות של ויזת E-1 

לוויזת E-2 ו-E-1 יש הרבה מאפיינים משותפים, ולרוב באותם החסרונות. נציין בקצרה שבין היתרונות הבולטים של ויזת E-1 נמנים היכולת לנסוע בחופשיות לארצות הברית וממנה, היכולת לעבוד חוקית בארה"ב (אמנם עם מגבלות) והאפשרות לשהות בארה"ב לתקופה ממושכת (על סמך הארכות לא מוגבלות במספר של שנתיים כל פעם).

אם הבקשה לוויזת E-1 תאושר, המשקיע יכול לצפות לקבל את הוויזה (עם כניסות מרובות) בתוקף עד חמש שנים. ניתן לחדש ויזה זו אין ספור פעמים (כל פעם לחמש שנים נוספות), בתנאי שעומדים בתנאי המסחר בין מדינת האמנה לארצות הברית (לפחות 50% מכל המחסר בינלאומי).

כמובן, המשקיע יכול להביא איתו את בן הזוג שלו ואת ילדיו הלא נשואים מתחת לגיל 21.

בהנחה שעומדים בתנאי הוויזה, המסלול הזה מהווה אחת מהדרכים היעילות ביותר להשיג דריסת רגל בארצות הברית. וזאת מהסיבות הבאות:

– הבקשה לקבלת הוויזה מתנהלת בשגרירות ארה"ב, וכפועל יוצא מכך, מדובר בזמני טיפול קצרים יותר ובעלויות נמוכות יותר;

– התקנות המסדירות את העניין לא דורשות שלמשקיע יהיה משרד פיזי או אפילו כתובת דואר בארצות הברית, ואין צורך ב"השקעה" רשמית בארה"ב. האישור לקבלת ויזה ניתן על סמך מסחר ריאלי בין מדינת האמנה לבין ארצות הברית, ולא על מסחר ספקולטיבי;

בהתחשב בכך שלכל שגרירות (או קונסוליה) יש נהלים טיפה שונים, מומלץ לפני שמתחילים את ההליך להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום.

הטבלה הבא מפרטת את ההבדלים העיקריים בין סוגי ויזות ההשקעה השונים:

לסיכום

המשקיע המעוניין בכניסה לארצות הברית, בין אם לטווח הארוך או לטווח הקצר, עומד בפני אתגרים ייחודיים, למשל בהשוואה להליך של ההגירה המשפחתית.

כל מקרה הוא שונה, והבחירה באיזו ויזה לבחור בנסיבות העניין, צריכה להיות החלטה שהתקבלה לאחר התייעצות עם מומחה בתחום. בחירה זו עשויה להשתנות בהתאם לסוג העסק, הענף, הנסיבות והיעדים של כל לקוח ולקוח.

לאחר שהמשקיע הזר בחר במסלול המתאים לו, ניהל משא ומתן על כל הפרטים והוא נמצא בעמדה לחתום על חוזה, עורך דין לענייני הגירה הוא כעת חיוני ביותר.

ההליכים של ויזת ההשקעה, מטבע הדברים כרוכים בהשקעת סכומים לא מבוטלים, כך שלא כדאי לחסוך על מומחה בתחום ההגירה.

ההליך של ההשקעה הוא מסובך, כרוך בסיכונים למיניהם, במיוחד אם לא מכירים את ההליך היטב. ללא ניסיון, המשקיע מסתכן בביצוע טעויות העלולות להביא לדחיית הבקשה לוויזה שלו. אם מנסים לנהל את ההליך ללא עזרה מקצועית ונכשלים, הדבר עלול לפגוע בסיכויי ההצלחה גם בבקשות העתידיות. מה גם שעל הדרך יהיו גם הרבה הפסדים כספיים. שכן, מבקש הוויזה צפוי לבצע את ההשקעה קודם, ורק לאחר מכן לבקש את ויזה.

כך, כדאי מאוד לקבל ייעוץ משפטי עוד הרבה לפני שנוקטים בצעדים משמעותיים לקראת הגשת הבקשה לוויזת ההשקעה.

כיצד משרדנו יכול לסייע בהשגת ויזת משקיעים לארה"ב ?

מתחילת דרכו, משרדנו התמקד בסיוע ליזמים, לבעלי עסקים ומשקיעים להשיג את יעדי ההגירה שלהם. אנחנו עוזרים ללקוחות מכל העולם להגיע לארצות הברית ולהקים עסקים חדשים, לקנות עסקים קיימים ולבצע השקעות באופן שיאפשר ללקוחותינו להשיג את הוויזה הרלוונטית עבורם.

היתרון העיקרי שלנו הוא שאנחנו בעלי ניסיון עסקי נרחב, ונוכל למצוא פתרון הולם לצרכים העסקיים של לקוחותינו.