ויזת נישואין לארה"ב

קבלת ויזת נישואין לארה"ב

– רקע כללי

– מהי ויזת הנישואין לארה"ב ?

– מהן הדרישות של ויזת הנישואין ?

– תיאור ההליך של ויזת הנישואין

– כמה זמן לוקח ההליך של ויזת הנישואין ?

– העלויות הנלוות להליך של ויזת הנישואין

– כיצד עו"ד מומחה בתחום יכול לעזור ?

איחוד המשפחות מהווה אחד מעקרונות היסוד של מערכת ההגירה לארה"ב. באופן כללי, הערכים המשפחתיים חשובים מאוד בחברה האמריקאית. הדבר מודגש מדי יום, בין אם בפרסומות ובין אם בתוכניות טלוויזיה למיניהן.

בהתאם לדיני ההגירה האמריקאים – בכל הקשור לנושא איחוד המשפחות, הקטגוריות של "בן זוג של אזרח אמריקאי" ו"בן זוג של תושב קבע" (מחזיק גרין קארד), נמצאות בראש סדר העדיפויות. עבור בני הזוג של האזרחים האמריקאים, אין מגבלה במספר הוויזות המונפקות מדי שנה, וברוב המקרים – לצורך קבלת המעמד של תושבות קבע, הוויזות זמינות כמעט באופן מיידי.

במאמר מוסגר, יש לומר שמספר האנשים הזכאים להגר לארה"ב בתור תושבי קבע מדי שנה, גבוה בהרבה מהמגבלה המספרית של חוק ההגירה האמריקאי ברוב מסלולי ההגירה. המגבלות מוטלות כתוצאה מהרצון להפוך את הטיפול בבקשות לקבלת מעמד של תושבות קבע להוגן יותר וזאת מבלי לפגוע באינטרס הלאומי כמובן.

כך, חוק ההגירה האמריקאי מגביל את מספר המהגרים (עם כוונת השתקעות בארה"ב) מכל רחבי העולם ל-675,000 אנשים בשנה. מתוך המספר הנ"ל – סך של 480,000 אנשים מהגרים במסגרת המסלול של הגירה משפחתית, שכוללת בתוכה את הקטגוריה של "קרובי משפחה מידיים" של אזרחים אמריקאים, והקטגוריה של "העדפה המשפחתית" (למידע נוסף).

בנוסף, 140,000 אזרחים זרים מהגרים במסגרת המסלול של ויזות התעסוקה, ועוד 55,000 – במסלול של הגרלת הגרין קארד.

יחד עם זאת, לא מדובר במגבלה מוחלטת, מכיוון שקטגוריות מסוימות של תושבי קבע אינן כפופות למגבלות המספריות הנ"ל. זאת, למשל – כמו הקטגוריה של "קרובי המשפחה המידיים", לענייננו.

בנוסף, גם הקטגוריה של הפליטים שמספרם נקבע על ידי הנשיא בהתייעצות עם הקונגרס. יש לציין, כי גם מספר האנשים שעשויים לבקש ולקבל מקלט אינו מוגבל מספרית.

לפיכך וכתוצאה מהאמור לעיל, ברור שמספר האנשים המקבלים מעמד של תושבות קבע בכל שנה, עולה באופן קבוע על הרמה הסטטוטורית העולמית שחוק ההגירה האמריקאי קובע.

מגבלה נוספת קיימת בנוגע למדינת המקור של המהגרים – בשיעור של 7%, וזאת, כדי למנוע ממדינות מסוימות לשלוט בשטף המהגרים שהן שולחות.

כך, בהתאם לנתונים הסטטיסטיים של רשות ההגירה, בשנים האחרונות, קיבלו מעמד של תושב קבע כ-1,200,000 מהגרים בשנה. כ-68% מכלל זה, עשו זאת במסגרת ההגירה המשפחתית.

קטגוריות גדולות אחרות, מהווים הפליטים ומקבלי המקלט – כ-13%; המהגרים מבוססי התעסוקה – כ-12%; והזוכים בהגרלת הגרין קארד – כ-4%.

בעוד שכ-618,078 תושבי קבע (52%) קיבלו את מעמדם יחד עם כניסתם לארצות הברית, כ-565,427 (48%) עשו זאת במסגרת ההליך של התאמת הסטטוס בתוך ארה"ב.

באשר להליך ויזת הנישואין, כפי שניתן לראות, בהתאם לנתונים הסטטיסטיים של רשות ההגירה, מתוך סך של כ-1,200,000 אנשים שמקבלים את המעמד של תושבות קבע בכל שנה (בשנים האחרונות), כ-149,760 עשו זאת במסגרת הליך של איחוד משפחות בתור בני זוגם של אזרחים אמריקאים.

השיעור של קבלת אישור בשלב של הטופס I-130 (תחילת ההליך), הינו כ-90%. בשלב ראיון הוויזה (CR-1/IR-1), למרות שאין נתונים ישירים, אל קיימות אינדיקציות לשיעור של כ-99%.

אחוז הגדול ביותר של המהגרים שקיבלו מעמד של תושבות קבע, היוו המהגרים ממקסיקו -15%.

במאמר מוסגר, נציין שמקסיקו הינה המדינה ששלחה לארה"ב את רוב המהגרים כל סוף המאה ה-20 ולתוך המאה ה-21. זאת להבדיל מהמצב בראשית המאה העשרים – אז רוב המהגרים הגיעו לארה"ב ממדינות אירופה כמו גרמניה, איטליה, אוסטריה, הונגריה ובריטניה.

בעשורים האחרונים רואים גם עליה במספר המהגרים ממדינות כמו סין (7%), קובה (6%), הודו (5%) ורפובליקה הדומיניקנית (5%).

מהי ויזת הנישואין לארה"ב ?

הכוונה היא בדרך כלל לוויזה מסוג IR-1 או לוויזה מסוג CR-1. ויזת הנישואין היא ויזה לצורך הגירה המונפקת לתושב זר שמעוניין להיכנס לארה"ב כדי להתגורר יחד עם בן הזוג שלו שהינו אזרח ארה"ב או תושב קבע חוקי.

ויזת הנישואין מסוג CR-1, מונפקת במקרים בהם בני הזוג נשואים פחות משנתיים. בסוף ההליך, בן הזוג הזר יקבל גרין קארד זמני ומותנה בתוקף לשנתיים בלבד. בסוף השנתיים האלו – בתוך 90 הימים שלפני שהגרין קארד הזמני יפוג תוקף, על בני הזוג להגיש את הטופס I-751 המכונה "בקשה להסרת התנאים". אם קבלת הטופס האמור, רשות ההגירה תבדוק מחדש את תקפות הנישואין של בני הזוג, ובמקרה של אישור, תעניק לבן הזוג הזר גרין קארד קבוע.

ויזת הנישואין מסוג IR-1, מונפקת כשבני הזוג נשואים שנתיים ומעלה. הגרין קארד שיתקבל על ידי בן הזוג הזר יהיה קבוע ובתוקף למשך 10 שנים. ברוב המקרים, חידוש גרין קארד זה הינו תהליך פשוט ואינו מחייב את בני הזוג להוכיח שוב את תקפות נישואיהם.

יש עוד סוג אחד של ויזת הנישואין מסוג K-3, אך כפי שהדבר יוסבר בהמשך, כמעט ולא עושים יותר שימוש בוויזה זו. בהליכים של הוויזות מסוג IR-1/CR-1 (להבדיל מוויזה מסוג K) מקבלים את הגרין קארד באופן ישיר.

כעקרון, לאזרח אמריקאי נשואי יש שתי דרכים להביא את בן הזוג שלו לארה"ב (אם מדובר במבקש לא נשוי, אנא ראו את הליך ויזת האירוסין).

– ניתן להגיש בקשה לקבלת גרין קארד עבור בן הזוג הזר, ובמקרה כזה, רוב ההליך יתנהל מחוץ לגבולות ארה"ב. בסופו של הליך זה, בן הזוג הזר יקבל את הגרין קארד בסמוך לכניסתו לארה"ב.

במסגרת הליך זה, כפי שהדבר יפורט בהרחבה בהמשך המאמר, יש צורך להגיש את הטופס I-130 בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. לאחר הטיפול של רשויות ההגירה בארה"ב (USCIS והמרכז הלאומי לוויזה), התיק יועבר לשגרירות ארה"ב במדינתו של בן הזוג הזר ולו, בסופו של הדבר, תוענק ויזה מסוג IR-1 או CR-1.

ויזת הנישואין מסוג IR-1 תאפשר לבן הזוג הזר להגר לארה"ב. הוויזה מסוג CR-1 תינתן במקרים בהם הזוג נשוי פחות משנתיים. הוויזה הזו ניתנת רק לשנתיים והיא ויזה על תנאי. אנחנו נתמקד בהמשך המאמר דווקא בוויזות הנישואין אלו, ונסביר גם מדוע.

– האפשרות השנייה היא להגיש בקשה ולקבל ויזה מסוג K-3. הדבר מתאים למקרים בהם המבקש הוא אזרח אמריקאי. מצד שני, אם המבקש הינו תושב קבע, ייתכן ובמקרים מסוימים, ניתן יהיה לבקש ולקבל ויזה מסוג V.

ובכן, אפשר להתחיל את הליך ויזת הנישואין מחוץ לארה"ב, ומיד לאחר הגשת הטופס I-130 להגיש בקשה לוויזת K-3, ואז לנסוע לארה"ב כדי להשלים את תהליך ההגירה משם. יש לשים לב שבמקרה כזה יש להגיש את הבקשה במדינה בה התקיימו הנישואין.

אם הנישואין נערכו בארה"ב, חייבים להגיש בקשה לוויזת K-3 דרך שגרירות ארה"ב במדינת מגוריו של בן הזוג הזר.

אם הנישואין נערכו במדינה שאין בה שגרירות ארה"ב, אז הבקשה תועבר לשגרירות ארה"ב או לקונסוליה שבדרך כלל מנפיקה ויזות לאזרחי אותה מדינה. למשל, אם הנישואין נערכו במדינה כמו איראן, שם אין לארה"ב שגרירות או קונסוליה, אזי הבקשה תישלח לטורקיה.

יתר על כן, וזה מוזר במקצת, על המבקש להגיש את הטופס I-129F השייך לעולם ויזת האירוסין, אם כי לא מדובר בהליך של ויזת אירוסין. זאת, מכיוון שוויזת K-3 היא סוג ויזה חדש יחסית, אך רשות ההגירה המשיכה להשתמש בטופס הישן של ויזת האירוסין.

מקבלי ויזת K-3, יצטרכו בהמשך הדרך "להתאים את הסטטוס" שלהם ולבקש מעמד של תושבות קבע, בדומה להליך של ויזת האירוסין.

למעשה, מדובר בעוד סוג של ויזת משפחה לארה"ב שקשורה להליך של ויזת הנישואין ושהייתה מאד פופולרית בעבר – ויזה שלא לצורך הגירה. נבהיר כבר עתה, כי כל מה שקשור לוויזה זו, הינו שייך יותר למישור התיאורטי, כי לוויזה זו אין כבר כיום שום משמעות פרקטית (נסביר בהמשך למה כך הוא הדבר).

מבחינת כוונת המחוקק האמריקאי, ויזת K-3 הינה ויזה מיוחדת שנועדה לקצר את זמן הפירוד בין בני הזוג. במה הדברים אמורים? נוכח העובדה שהליך ויזת הנישואין לוקח די הרבה זמן, בעבר הייתה אפשרות לקצר את הזמן בו בן הזוג הזר חייב היה לשהות מחוץ לגבולות ארה"ב עד לקבלת רשות כניסה באמצעות ויזת K-3.

במקרה והמבקש הינו אזרח אמריקאי, ניתן להגיש בקשה לקבלת ויזה מסוג K-3 – מייד לאחר תחילת ההליך של ויזת הנישואין (הגשת הטופס I-130), ובאמצעותה בן הזוג הזר יכול להגיע לארה"ב ולעבוד שם חוקית בזמן שבקשתו לקבלת ויזת הנישואין תלויה ועומדת.

הילדים הזכאים של מקבלי ויזת K-3, מקבלים את הוויזה הנגזרת מסוג K-4.
כוונת המחוקק הייתה ברורה וטובה, אבל מה שקרה בפועל, זה שזמן ההמתנה לקבלת ויזת K-3 התארך מאוד, עד שכבר אין בכלל טעם בהליך הזה.

שכן, רוב הסיכויים שהאישור של הטופס I-130 יתקבל לפני האישור של ויזת K-3. במקרה כזה, על פי החוק, ההליך של ויזת K-3 מתבטל אוטומטית.

כנ"ל גם במקרה ושתי הבקשות מקבלות אישור במקביל. רק במקרה והבקשה לקבלת ויזת K-3 תאושר לפני הטופס I-130, אז המרכז הלאומי לוויזה יתחיל את הטיפול בבקשה ויעביר את התיק לשגרירות ארה"ב באותה המדינה בה נערכו הנישואין או במדינתו של בן הזוג הזר (לפי העניין – כפי שפורט לעיל).

מכאן ואילך, ההליך דומה להליך של ויזת האירוסין כולל הצורך ב"התאמת הסטטוס", קבלת היתר עבודה ומספר ביטוח לאומי וכיו"ב.

אך כפי כשכבר אמרנו, בשנים האחרונות לא קורה בכלל שהאישור במסלול של ויזת K-3 מתקבל לפני האישור במסלול של ויזת הנישואין (הטופס I-130), כך שמבחינה אופרטיבית, אין שום הצדקה לפנות לאפשרות הזו. לפיכך, כיום יהיה יותר נכון לומר שלאזרחים אמריקאים נשואיים, יש למעשה רק אפשרות אחת בלבד.

לפעמים, על מנת להימנע מפירוד ממושך, בני הזוג נוקטים בצעדים שעלולים לסכן את קבלת המעמד החוקי בארה"ב של בן הזוג הזר. מיד לאחר הנישואין בן הזוג הזר נכנס לארה"ב על בסיס ויזת תייר רגילה ומבקש מעמד משם.

יובהר כבר עתה, שרשויות ההגירה לא אוהבות את זה (זה גם בניגוד לחוק), ולא נדירים הם המקרים בהם בן הזוג הזר מגורש מארה"ב כתוצאה מכך.

ברי, כי מדובר במהלך לא מומלץ. מה גם שבמקרים מסיומים ניתן יהיה לקבל אישור להליך מזורז במסגרת הליך ויזת הנישואין עצמו.

מהן הדרישות של הליך ויזת הנישואין ?

נסקור כעת את הדרישות של ההליך של ויזת הנישואין. מי שנשוי לאזרח אמריקאי או לתושב קבע חוקי, רשאי להגיש בקשה לקבלת מעמד חוקי בארה"ב (גרין קארד).

לפי החוק ההגירה האמריקאי, על מנת להיות זכאי לוויזת הנישואין, יש לעמוד בתנאים הבאים:

– חייבים להיות נשואים כחוק;

אף על פי שזה נשמע טריוויאלי, אבל נישואין חוקיים הם נישואים שמוכרים רשמית על ידי הממשלה במדינה בה מתחתנים. פירוש הדבר הוא שעצם האקט של הנישואין, תועד באופן רשמי על ידי גוף ממשלתי כלשהו ושגוף זה מוסמך להנפיק תעודה רשמית המעידה על תקפות הנישואין.

לפיכך, וככל והדבר קשור למציאות הישראלית, המוסד של הידועים בציבור אינו מוכר על ידי רשויות ההגירה לארה"ב. במילים אחרות, בני זוג שמתגוררים ביחד ומנהלים משק בית משותף, אך לא הסדירו את מערכת היחסים ביניהם באופן רשמי, לא יהיו זכאים להגיש בקשה לקבלת ויזת נישואין לארה"ב.

כמו כן, גם תעודת זוגיות או תעודה של "משפחה חדשה" לא יועילו בדרך כלל למטרות הגירה לארה"ב.

נכון הוא הדבר, שיש מקומות ברחבי העולם בהם המוסד של ידועים בציבור מוכר באופן רשמי על ידי הגורמים הממשלתיים. לפיכך, בני זוג שגרו ביחד באותם המקומות מספיק זמן, ייתכן ויהיו מסוגלים להוכיח שהם עומדים בדרישות לצורך הכרת מעמד שלהם למטרות הגירה.

יש לציין, כי רשויות ההגירה עשויות להכיר במגוון הליכי נישואין, בין אם מדובר בטקסים דתיים ובין אם מדובר בטקסים שבטיים למיניהם, הכל בכפוף להכרה רשמית על ידי גורמים ממשלתיים באותה מדינה ספציפית.

לא למותר לציין, שאין חובה להתחתן דווקא בשטח ארה"ב, כדי שהנישואין יוכרו כחוקיים. לגיטימי לחלוטין להתחתן בכל מדינה בעולם שתבחרו, אבל בתנאי ששני בני הזוג השתתפו באופן אישי בטקס הנישואין שלהם. משמע הדבר, רשות ההגירה לארה"ב לא מכירה גם בנישואי פרוקסי (כשאחד מבני הזוג מיוצג על ידי צד שלישי כלשהו באמצעות ייפוי כח).

לכלל זה קיים חריג אחד – ממשלת ארה"ב עשויה להכיר בנישואי פרוקסי במקרים בהם בני הזוג "מוציאים את הנישואין לפועל", כלומר מקיימים יחסי אישות בשלב מאוחר יותר.

לאור האמור, ושוב בכל הקשור למציאות שלנו, מומלץ לבני הזוג המעוניינים בהגירה לארה"ב ושהנישואין שלהם נערכו בפרגוואי או באל סלבדור, להתייעץ קודם עם עורך דין מומחה בתחום.

במקרה בו מדובר בזוג שטרם התחתנו, הרי מאוד חשוב לוודא מבעוד מועד אם שני בני הזוג זכאים להתחתן. שכן, בהחלט ייתכן שבאותה מדינה ספציפית בה בני הזוג מתכוונים להינשא, קיימות מגבלות חוקיות מסוימות.

בארה"ב למשל, כל חמישים המדינות שלה, קובעות כללי נישואין משלה. לדוגמא, במדינות מסוימות בארה"ב, ניתן להתחתן אך ורק החל מגיל 18 ומעלה, בעוד שבמדינות אחרות, אפשר יהיה להתחתן החל מגיל צעיר יותר, אך זאת בכפוף לקבלת הסכמת ההורים.
כמובן, שקיימות עוד סדרה של מגבלות ידועות, כמו נישואין עם קרוב משפחה, למשל.

מבחינה פרקטית, יצוין, כי לצורך ניהול ההליך של ויזת הנישואין, יהיה על בני הזוג להצטייד בתעודת נישואין רשמית כלשהי. לרוב זו תהיה תעודת נישואין שהונפקה על ידי גוף ממשלתי מוסמך.

כאן חשוב גם להבהיר שרישיון נישואין אינו זהה לתעודת נישואין, אם כי רישיון הנישואין עשוי לשמש במקרים מסוימים כתעודת נישואין אם בני הזוג חתמו עליו בפני עדים.

– הנישואים נערכו בתום לב (נישואי אמת – לא פקטיביים);

הכוונה היא לנישואין אמתיים שלא נערכו אך ורק לצורך קבלת הגרין קארד. במילים אחרות, רשויות ההגירה יבדקו שהמועמדים מתכוונים בכנות לקיים חיים משותפים כבני זוג נשואיים.

כל אחד והפרשנות שלו, אבל ברור שנישואים שנערכו למטרה היחידה להשיג מעמד חוקי בארה"ב אינם עומדים בדרישה זו – באופן חד משמעי. יש להבהיר, כי רשות ההגירה לארה"ב משקיעה הרבה מאמצים ומשאבים כדי לחשוף הונאות מסוג זה, על כל המשתמע מכך.

– הוכחת אזרחותו האמריקאית (או מעמדו של תושב קבע חוקי) של בן הזוג המבקש;

רק מי שהוא אזרח אמריקאי או תושב קבע חוקי (מחזיק גרין קארד) יכול להגיש בקשה לקבלת ויזת נישואין עבור בן הזוג שלו הזר. אנשים עם זכויות זמניות לצורך שהייה בארצות הברית, למשל עם אשרות למיניהן או עם אישורי עבודה, לא זכאים ליזום את הליך קבלת ויזת הנישואין (יחד עם זאת, ייתכן שבמקרים מסוימים, הם יהיו מסוגלים להביא את בני הזוג שלהם לארה"ב על בסיס ויזה כלשהי לתקופה קצרה).

כיצד ניתן להוכיח את האזרחות ?

ייתכן ובן הזוג האמריקאי קיבל את אזרחותו באחת מהדרכים הבאות:

•  הוא נולד בארצות הברית;
•  הוא עבר תהליך של התאזרחות;
• המעמד הועבר אליו מכוח קשר משפחתי (אזרחות נגזרת).

לעניין הדרך השלישית, יש לציין, כי מדובר בתחום משפטי מורכב.

באופן כללי, אנשים עשויים לקבל אזרחות נגזרת, מכוח היוולדם מחוץ לגבולות ארה"ב להורה אזרח אמריקאי אחד לפחות. הם זכאים לקבל אזרחות רק לאחר קבלת מעמד של תושבות קבע בתור ההתחלה.

בניגוד למדינות מסוימות אחרות, ארה"ב אינה דורשת מאזרחיה לשאת כל הזמן תעודת זהות לאומית כלשהי.

ובכן, ניתן להוכיח את האזרחות באמצעות סוגים שונים של מסמכים, כגון תעודת לידה, דרכון אמריקאי, תעודת התאזרחות או אישור אזרחות. כל אחד מהמסמכים הנ"ל, יכול לשמש כהוכחה כבילה להיותו של בן הזוג אזרח אמריקאי למטרות הגירה.

לעניין הוכחת המעמד של תושבות קבע – תושב קבע חוקי הוא מי שמחזיק כחוק גרין קארד. משמעות הדבר היא, שקיימת לאדם הזכות להתגורר בארצות הברית באופן קבוע, ועם הזמן יהיה זכאי גם לקבל אזרחות אמריקאית. כמובן, שבן זוגו של תושב קבע זכאי גם הוא לקבל גרין קארד.

כאן מאוד חשוב לציין, שתמיד קיימת הסכנה שהמעמד של תושבות קבע יישלל, אם לא עומדים בדרישות חוק מסוימות. כך, למשל, אם מרכז החיים של מחזיק הגרין קארד אינו בארה"ב, אלא במדינה אחרת כלשהי.

למעשה, על החוק – כדי לשמור על הגרין קארד, יש לשהות בארה"ב 180 יום בשנה לפחות. אם שוהים מחוץ לגבולות ארה"ב מעל לשנה, אזי על פי החוק היבש, הגרין קארד נשלל באופן אוטומטי.

למה אמרנו "על פי החוק היבש"? זאת, כי עדיין – מבחינה פרקטית, ייתכן ויהיו מספר אפשרויות לשמור על הגרין קארד. מכל מקום, מאוד לא מומלץ להגיע למצב כזה.

סיבה אחרת לשלילת הגרין קארד, עלולה להוות רישום פלילי או הפרות של דיני הגירה מסוימות. ברי, כי אם נשלל המעמד של תושבות קבע מבן הזוג המבקש עוד לפני סיום ההליך של ויזת הנישואין (שיכול לקחת די הרבה זמן), אז גם בן הזוג הזר לא יהיה זכאי יותר לקבלת מעמד בארה"ב.

יש לשים לב לכך שגרין קארד, כשלעצמו, אינו מאפשר למחזיק בו לעבוד חוקית בארה"ב. לשם כך, יש לבקש ולקבל היתר עבודה מסודר. מצד שני, מי שמחזיק אך ורק בהיתר עבודה, הרי הוא לא תושב קבע.

בנסיבות מסוימות, מי שהליך ההגירה שלו תלוי ועומד, עשוי לקבל היתר עבודה זמני עד לקבלת החלטה סופית בתיק שלו. לא למותר לציין, שגם בן זוגו של מי שמחזיק בהיתר עבודה גרידא, לא יהיה זכאי לקבלת גרין קארד.

שאלה מעניינת בהקשר זה היא מה קורה אם בעת הגשת הבקשה לקבלת ויזת הנישואין, בן הזוג המבקש היה תושב קבע חוקי, ואז תוך כדי ההליך, אך לפני שהוא הסתיים, הוא הפך להיות אזרח אמריקאי ?

התשובה תהיה שעל המבקש לשדרג את בקשתו – כלומר, לקפוץ מדרגה ולעבור מקטגוריה של העדפה המשפחתית (F2) לקטגוריה של "קרוב משפחה מיידי" (IR).

ניתן יהיה לעשות זאת על ידי המצאת הוכחות למעמד של אזרחות אמריקאית למרכז הוויזה הלאומי (NVC). כך, אפשר יהיה להמציא עותק של דף הדרכון עם הפרטים האישיים של המבקש, או לחילופין, עותק של תעודת ההתאזרחות שלו (לפי העניין).

לעניין הילדים – במקרה כזה, יש להגיש בקשות נפרדות לכל אחד מהם. אם לא הוגשו בקשות נפרדות עבור הילדים במועד בו המבקש עוד היה בעל גרין קארד בלבד (שכן, כזכור במצב כזה אין חובה לעשות כך – כי הילדים נכללים בבקשתו של ההורה שלו), הרי שכעת חובה לעשות זאת. העניין הוא שהילדים אינם זכאים לקבלת מעמד נגזר במסגרת הליך הגירה שבקטגוריה של "קרוב משפחה מיידי" (IR).

כאן לא בדיוק המקום, אבל רק נאמר בקצרה לגבי ילדים שנולדו מחוץ לגבולות ארה"ב לאחר שהמבקש כבר הפך לאזרח אמריקאי, שגם הם עשויים להיות זכאים לאזרחות אמריקאית. הם יצטרכו להגיש בקשה לקבלת דרכונים בארה"ב. הקצין הקונסולרי יבדוק ויקבע אם הילדים זכאים לקבל אזרחות ואם לאו. במקרה של החלטה שלילית, הילדים יצטרכו לבקש ויזת הגירה כלשהי על מנת שיהיו מסוגים לחיות בארצות הברית.

– אף אחד מבני הזוג לא נשוי לאף אחד אחר;

לעניין הדרישה הזו, הכוונה היא שבזמן הגשת הבקשה, אף אחד מבני הזוג לא נמצא בעוד מערכת נישואין עם מישהו אחר. לפיכך, יש לוודא שכל נישואי העבר של מי מבני הזוג (אם היו כאלו), הסתיימו כחוק (בין אם בגין מוות, גירושין או ביטול).

רשויות ההגירה האמריקאיות לא מקלות ראש במקרים בהם מבקשים לקבל מעמד בארה"ב דרך נישואים חדשים. הרשויות יבדקו את הנושא לעומק, כדי לוודא שלא מדובר בביגמיה (או יותר גרוע – בפוליגמיה). אם יתברר שהנישואין הקודמים עדיין בתוקף, אזי ברור שדבר זה יהפוך (בעיני רשות ההגירה) את הנישואין החדשים לפיקטיביים אשר נועדו למטרה פסולה (אך ורק לצורך קבלת הגרין קארד).

במאמר מוסגר, כן נציין כי במקרים של פוליגמיה, רק בן הזוג הראשון יכול להיחשב כבן זוג זכאי לקבלת מעמד (ככל ו"בני הזוג" יהיו מעוניינים בהליך של הגירה).

ובכן, בן הזוג שהיה נשוי בעבר למישהו אחר, יצטרך להציג מסמכים רשמיים לצורך ההוכחה שנישואי העבר שלו הסתיימו כדין.

– הדרישות בהן צריך לעמוד הספונסר (גם המבקש);

אין גיל מינימום קבוע בחוק עבור המבקש. עם זאת, רק מי שהוא בן 18 לפחות יכול לחתום על תצהיר תמיכה כלכלית (טופס I-864) שהגשתו מהווה חלק מהליך ויזת הנישואין.

כמו כן, מקום מגוריו הקבוע חייב להיות בארה"ב. לכן, גם המבקש (שהוא גם ספונסר), צריך להיות מעל גיל 18 ולשמור על מקום מגוריו הראשי בארצות הברית – לצורך ביצוע הליך ויזת הנישואין.

הצעד הראשון בהליך ויזת הנישואין מהווה הגשת טופס I-130 (המכונה רשמית "בקשה עבור קרוב משפחה זר") בדואר לרשות ההגירה לארה"ב (USCIS). בשלב זה, למעשה יש להוכיח באמצעות הטופס הנ"ל יחד עם מסמכים תומכים נוספים, את קשר הנישואין (ושמדובר בנישואים תקפים).

יש להגיש את טופס I-130 יחד עם הדברים הבאים:

– טופס I-130A (טופס של המידע המשלים);

– אגרת פתיחת תיק (נכון להיום, סך של 535$);

– מסמכים המוכיחים את אזרחותו של בן הזוג המבקש (עותק של תעודת לידה, תעודת התאזרחות או דרכון אמריקאי תקף), או את המעמד של תושבות קבע שלו (צילום גרין קארד (טופס I-551)– שני צדדיו, או עותק של הדרכון עם חותמת המציגה הוכחה זמנית לתושבות קבע);

– מסמכים המוכיחים את תקפות הנישואים (תעודת נישואין עם שמות שני בני הזוג, מקום ותאריך הנישואין);

– מסמכים המוכיחים שלא מדובר בנישואין פיקטיביים (למשל, הסכם שכירות משותפת, דפי חשבון בנק משותף, תמונות של בני הזוג ביחד וכד');

– במקרה הצורך, יש לצרף גם מסמכים המוכיחים שנישואים קודמים של מי מבני הזוג הופסקו כדין (בדרך כלל, יש להמציא תעודת גירושין);

– תמונות פספורט של שני בני הזוג בפורמט הנדרש;

– אם היו למי מבני הזוג שמות קודמים, אז יש להמציא תעודות המעידות על שינוי שם כאמור;

לאחר שליחת החומר לרשות ההגירה, בן הזוג המבקש יקבל הודעת קבלה רשמית בדואר, בדרך כלל תוך כשבועיים.

אם לדעת רשות ההגירה, חסר חומר, תישלח דרישה להשלמת מידע או מסמכים נוספים (RFE), בדרך כלל – תוך 2-3 חודשים. רשות ההגירה מקבלת, בדרך כלל, החלטה בתיק תוך 7-15 חודשים מאז קבלת כל החומר הנדרש.

יש לציין, כי אישור טופס I-130 על ידי רשות ההגירה, אינו מהווה אישור סופי לקבלת הגרין קארד.

קבלת אישור

בשלב הבא, רשות ההגירה תצטרך לקבוע אם בן הזוג הזר יהיה זכאי לקבל את הגרין קארד בפועל.

כאן יש לשים לב כי קיים הבדל בין מקרים בהם בן הזוג הזר כבר מתגורר בארה"ב, למקרים בהם הוא נמצא במדינה אחרת.

כך, אם בן הזוג הזר נצמא בארה"ב, השלב הבא עבורו יהיה הגשת טופס I-485 (התאמת הסטטוס). הטופס הזה מוגש ל- USCIS, ומטרתו העיקרית היא לקבוע שבן הזוג הזר כן זכאי לקבל את הגרין קארד. מה שצריך להגיש יחד עם טופס I-485, זה:

– אגרת הגשה בסך של 1,225$ (נכון להיום). הסכום כולל 1,140$ עבור בקשה לקבלת גרין קארד וסך של 85$ עבור ביומטריה);

– מסמכים המוכיחים את הלאום של בן הזוג הזר (תעודת לידה ודרכון);

– מסמכים המוכיחים כניסה חוקית לארצות הברית של בן הזוג הזר (טופס I-94 וויזות לארה"ב קודמות);

– אישור על ביצוע בדיקה רפואית (שנערכה על ידי רופא מאושר על ידי USCIS);

– מסמכים המוכיחים את יכולתו הפיננסית של המבקש (כולל טופס I-864 המכונה "תצהיר תמיכה כלכלית" וראיות נוספות כגון החזרי מס ותלושי משכורת);

הערה: לא מומלץ לבצע את הליך ויזת הנישואין כשבן הזוג הזר נמצא בארה"ב, אבל אם כבר מחליטים לעשות זאת, ניתן יהיה להגיש את הטופס I-485 יחד עם הטופס I-130, מהלך ידוע בעולם מומחי ההגירה בשם "הגשה במקביל".

במקרה בו המבקש הינה תושב קבע ולא אזרח אמריקאי, לא ניתן להגיש את הטופס I-485 בטרם הגרין קארד הופך להיות זמין, בהתאם לתקופות ההמתנה – כתוצאה ממגבלות המספריות המוטלות על הוויזות הניתנות בכל שנה. נכון להיום, אין תקופת המתנה. תקופת ההמתנה יכולה להשתנות בכל עת והדבר תלוי גם באיזו מדינה של בן הזוג הזר מדובר). זמן הטיפול בטופס I-485 הינו כשנה.

במקרה בו בן הזוג הזר לא נמצא בארה"ב, התהליך הוא שונה. כאן השלב הבא יהיה הגשת המסמכים לצורך קבלת מעמד של תושבות קבע עבור בן הזוג הזר למרכז הוויזה הלאומי (NVC). מרכז הוויזה הלאומי יבדוק את התיק ויחליט אם בן הזוג הזר זכאי להגיע לראיון בשגרירות ארה"ב או בקונסוליה במדינתו. ההליך הזה מכונה הליך של "עיבוד קונסולרי".

מה מגישים למרכז הוויזה הלאומי ?

– אגרת הגשה בסך של 445$ (כולל 120$ עבור תצהיר תמיכה כלכלית ועוד 325$ עבור דמי טיפול;

– אישור על מילוי טופס DS-260 (ממלאים ומגישים אותו אונליין);

– מסמכים המעידים על לאום בן הזוג הזר (תעודת לידה ודרכון);

– תעודת יושר (המראה אם יש לבן הזוג הזר עבר פלילי);

– מסמכים המוכיחים את יכולתו הפיננסית של המבקש (כולל טופס I-864, החזרי מס ותלושי שכר);

– תמונות;

הרשות יכולה לדרוש מסמכים נוספים על פי שיקול דעתה.

מהמרכז הלאומי לוויזה התיק יועבר לאחר מכן לשגרירות ארה"ב או לקונסוליה במדינת הולדתו של בן הזוג הזר.

הבדיקה הרפואית

לפני ראיון הוויזה, בן הזוג הזר יצטרך לעבור בדיקה רפואית ולהשלים את כל החיסונים הנדרשים (לפי הצורך) אצל רופא מאושר על ידי רשות ההגירה. חוק ההגירה האמריקאי מחייב כל מבקש מעמד של קבע בארה"ב לקבל חיסונים מסוימים. רשות ההגירה תשלח הוראות מפורטות לגבי הבדיקה הרפואית והחיסונים, כולל מידע אודות הרופאים המוסמכים.

הערה: בישראל יש רק רופא אחד מאושר לצורך כך.

לאחר סיום הבדיקה, הרופא ייתן לבן הזוג הזר מעטפה אטומה ובה התוצאות של הבדיקה (הטופס I-693 המכונה רשמית "דוח בדיקה רפואית ורישום חיסונים"). יש לקחת את המעטפה לראיון הוויזה.

ראיון הוויזה

אחד מהשלבים האחרונים של הליך ויזת הנישואין, מהווה ראיון הוויזה. יש להביא לראיון את הדרכון בתוקף יחד עם כל המסמכים הרלוונטיים (מקוריים). בני הזוג יקבלו את המסמכים המקוריים שלהם בחזרה לאחר הריאיון.

רוב האנשים נלחצים, וזה דבר טבעי. ניתן להוריד את רמת הלחץ, אם להתכונן נכון ולדעת מראש למה לצפות.

מטרתו העיקרית של קצין ההגירה בראיון הוויזה, היא לוודא שמדובר בנישואי אמת. קצין ההגירה יכול לשאול שאלות שמתמקדות בהיסטוריית הזוגיות של בני הזוג, כמו גם בהתנהלות היומיומית ובתוכניות העתידיות שלהם.

דוגמא לשאלות שעשויות להישאל: מה הדברים שיש לבני הזוג במשותף?; מה תאריך הלידה של בן הזוג השני?; כיצד מתחלקים בני הזוג במטלות הבית? וכיו"ב.

אם קצין ההגירה משוכנע דיו כי הנישואין אינם פיקטיביים, אזי הוא ייתן את האישור לקבלת הגרין קארד.

יש הבדל משמעותי בין מצב בו ראיון הוויזה מתנהל בארה"ב לבין מצב בו הריאיון מתנהל בשגרירות ארה"ב במדינתו של בן הזוג הזר. בראיון שמתנהל בארה"ב, על המבקש גם להשתתף בראיון יחד עם בן הזוג הזר. במקרה זה יהיו הרבה יותר שאלות ושאלות חתרניות גם כן.

אם עוברים את הראיון בהצלחה, הגרין קארד הפיזי יגיע בדואר, תוך מספר שבועות מרגע אישור התיק.

מצד שני, בראיון המתנהל בשגרירות ארה"ב, בדרך כלל, משתתף רק בן הזוג הזר. קצין ההגירה בשגרירות ארה"ב ישאל הרבה פחות שאלות והשאלות יהיו די כלליות. אמנם במקרים נדירים יזומן לראיון גם המבקש, אבל כשזה קורה, זה לא סימן טוב והדבר אומר שיש לקצין ההגירה חשש כבד בנוגע לכנות הקשר.

הרבה אנשים מודאגים מהראיון, ובצדק. עם זאת, יש לזכור, שבשורה התחתונה, אם מדובר במערכת יחסים לגיטימית, אז אין ממה לפחד. יש לענות על השאלות בביטחון, בבירור ולהגיד רק את האמת. אם לא ממש יודעים מהי התשובה לשאלה כלשהיא, עדיף לומר "אני לא יודע" מאשר לשקר.

במקרה הכי גרוע – לא יתנו את האישור בשלב זה ואפשר יהיה להמשיך בהליך מאוחר יותר. אבל, אם נתפסים בשקר, הדבר עלול לגרום לתוצאות הרבה יותר חמורות.

אחרי הנפקת הוויזה

במקרה של אישור התיק, לאחר הראיון בשגרירות, בן הזוג הזר יקבל חותמת הוויזה בדרכונו, דבר שיאפשר לו לנסוע לארה"ב.

מאוד חשוב לא לבצע פעולות חשובות המבוססות על קבלה עתידית של הוויזה (רכישת כרטיסי טיסה, מכירת נכסים, להתפטר מהעבודה וכיו"ב), בטרם קבלת הוויזה בפועל. בחלק מהמקרים, ייתכן והתיק יצטרך טיפול מינהלי נוסף לאחר ראיון הוויזה, אשר עלול לקחת די הרבה זמן.

ויזת הנישואין תהיה תקפה למשך שישה חודשים. הדבר הטוב, הוא שלהבדיל מוויזה מסוג K, אין צורך בהתאמת הסטטוס, אלא רק להמתין לקבלת הגרין קארד בדואר בארה"ב. בן הזוג הזר יוכל להתחיל לעבוד כחוק בארה"ב זמן קצר לאחר ההגעה, וגם יכול לצאת מארה"ב ולהיכנס לשם שוב באופן חופשי ללא צורך בקבלת ויזות נוספות.

בשלב זה, יהיה צורך לשלם באופן מקוון אגרה בסך של 220$. מאוד מומלץ לשלם את האגרה הנ"ל, לפני הכניסה לארה"ב. בן הזוג הזר יקבל את הגרין קארד הפיזי תוך מספר שבועות מרגע הכניסה לארה"ב.

ובכן, במקרה של אישור, הקצין הקונסולרי ייתן לבן הזוג הזר (בנוסף לדרכון שלו המכיל את הוויזה), גם מעטפה אטומה עם מסמכים. מאוד חשוב לא לפתוח את המעטפה. רק קצין ההגירה יהיה רשאי לפתוח אותה בכניסה לארצות הברית.

בן הזוג הזר נדרש להיכנס לארצות הברית לפני תאריך התפוגה המודפס על גבי הוויזה. ילדיו של בן הזוג הזר, יכולים להצטרף להורה או להיכנס מאוחר יותר (אך לא יורשו להיכנס לארה"ב לפני ההורה).

הכניסה לארה"ב

כתמיד, יש לזכור שוויזה שניתנה בשגרירות, אינה מבטיחה כניסה אוטומטית לארה"ב. לקציני ההגירה במעברי הגבול (CBP), יש סמכות להתיר או לסרב כניסה.

לאחר הכניסה לארה"ב, אם בני הזוג נשואים פחות משנתיים, אז מעמדו של בן הזוג הזר נחשב ל"מותנה" – ויזת CR-1. על בני הזוג להגיש בקשה להסרת התנאים במשך תשעים יום לפני תום השנתיים מיום הכניסה לארה"ב.

לא ניתן לדעת בוודאות כמה זמן ייקח הטיפול בבקשה זו. במקרים מסוימים הטיפול מתעכב, בין אם בגלל שלא ממלאים את כל ההוראות בקפידה, ובין אם המבקש או ספונסר משותף אחר, לא יכולים לעמוד בדרישות תצהיר התמיכה הכלכלית.

קבלת הגרין קארד

לאחר הכניסה לארה"ב, הגרין קארד (טופס I-551) יישלח אל בן הזוג הזר בדואר. הגרין קארד מאפשר למחזיק בו לעבוד באופן חוקי בכל מקום בארה"ב ולצאת ולהיכנס ללא צורך בהיתר נפרד (עבודה או נסיעה).

ציר הזמן של ויזת הנישואין (CR-1/IR-1) יכול להשתנות מאוד ממקרה למקרה. לפני מספר שנים, תקופת ההמתנה הייתה הרבה יותר קצרה מהיום. כיום, עקב השינויים החדשים בתחום ההגירה, אנחנו עדים להתארכות משמעותית בכל הליכי הוויזה לארה"ב.

הסיבה העיקרית לכך היא עומק בדיקות התיקים שגורם בתורו לעומס עבודה כבד במערכת.

נכון להיום (2020), אם עושים הכל נכון, זמן ההמתנה הכולל עבור בני זוג שנמצאים מחוץ לגבולות ארה"ב, בהליך של ויזת הנישואין (CR-1/IR-1) יכול לנוע בין שנה לשנה וחצי (ואף יותר). כמובן, שהדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

תקופת ההמתנה מתחלקת לשני שלבים – כשנה עד להעברת התיק לשגרירות ארה"ב, ומספר חודשים עד לראיון הוויזה. כמובן, כי הערכה זו שלנו מבוססת על הניסיון שלנו עד כה. יש לזכור כי תחום ההגירה הינו תחום רגיש מאוד לגורמים רבים כגון פוליטיקה, שיכולים לשנות את זמני ההמתנה בין לילה. לפיכך, יש להתייחס למידע המובא כאן כאל אומדן זמנים כללי בלבד.

להלן, פירוט השבלים העיקריים בהליך של ויזת הנישואין שמבוצע מחוץ לגבולות ארה"ב:

– האישור על קבלת החומר;

ובכן, מהרגע שמגישים את הטופס I-130 ייקח מספר שבועות עד לקבלת האישור המעיד על כך שרשות ההגירה קיבלה את החומר.

– אישור התיק;

מהרגע של קבלת האישור הראשון ועד לקבלת האישור בתיק עצמו על ידי רשות ההגירה (USCIS) ייקח בין 10 חודשים לשנה. זוהי תקופת ההמתנה הארוכה ביותר בהליך.

– הודעה מהמרכז הלאומי לוויזה (NVC);

מהרגע שהתיק מתקבל על ידי המרכז הלאומי לוויזה, ייקח כחודש ימים עד להעברת התיק לשגרירות ארה"ב במדינתו של בן הזוג הזר.

– הטיפול בתיק על ידי שגרירות ארה"ב;

לוקח כארבעה חודשים.

– קבלת הוויזה;

מרגע הראיון ועד לקבלת הדרכון עם הוויזה יכול לקחת כשבועיים.

– קבלת הגרין קארד;

מרגע הכניסה לארה"ב ועד קבלת הגרין קארד יכול לקחת מספר חודשים.

מה קורה במקרים בהם בן הזוג הזר נשוי לאזרח אמריקאי ונמצא כבר בארה"ב ומבצע את הליך ויזת הנישואין משם?

למרות, שהמהלך ממש לא מומלץ, לוח הזמנים במקרה כזה ייראה כך:

השלב של הוכחת קשר הנישואין (הטופס I-130) והגשת הבקשה לקבלת הגרין קארד (הטופס I-485) (הגשה במקביל), עשוי לקחת מעל לשנה.

השלב של ראיון הוויזה ועד האישור הסופי עשוי לקחת מספר חודשים, כך שהזמן המשוער הכולל הוא כ-18 חודשים.

במקרים בהם המבקש הינו תושב קבע חוקי ובן הזוג הזר מתגורר בארה"ב, לוח הזמנים ייראה כך:

השלב של הוכחת קשר הנישואין (הטופס I-130) ושל הבקשה לקבלת הגרין קארד (הטופס I-485), עשוי לקחת בין 12 ל-15 חודשים.

לאחר מכן, תהיה תקופת זמן לא ידוע מראש עד שהוויזה תהפוך להיות זמינה (נכון להיום – זה מיידי, כלומר אין תקופת המתנה).

שלב ראיון הוויזה ועד האישור, ייקח כחודשיים. ובכן, הזמן המשוער הכולל הוא כ-18 חודשים.

לבסוף, לגבי במקרים בהם המבקש הוא תושב קבע חוקי ובן הזוג הזר מתגורר מחוץ לגבולות ארה"ב:

השלב של הוכחת קשר הנישואין (הטופס I-130) ושל הטיפול על ידי המרכז הלאומי לוויזה (NVC) – כשנה. המתנה לזמינות הוויזה – נכון להיום, הדבר הוא מיידי.

השלב של ראיון הוויזה ועד האישור – מספר חודשים, כך שהזמן המשוער הכולל: 12-15 חודשים.

הטבלה להלן מסכת את לוח הזמנים המשוער, בהתאם לנסיבות האפשריות בתיקי ויזת הנישואין השונים:

מהם הגורמים העלולים לעכב את כל הליך של ויזת נישואין ?

בתור התחלה נציין שבמדינות מסוימות הליך של ויזת הנישואין לוקח יותר זמן מאשר במקומות אחרים. זה יכול להיות עקב עומס עבודה בשגרירות המקומית, בגלל סכסוכים אזוריים או עקב עיכובים בלתי צפויים אחרים.

הגורם הנפוץ ביותר לעיכובים בתיק, הוא הדרישה של רשות ההגירה להשלמת מידע (RFE). דווקא בנוגע לגורם זה, ניתן בקלות למנוע עיכובים , על ידי הרכבה מקצועית של התיק. מומלץ מאוד לעניין זה, להיעזר בעורך דין מומחה בתחום ההגירה לארה"ב.

לאיכות הבקשה יש משקל רב בכל הקשור לזמן הטיפול בה. ככל והבקשה איכותית יותר, כך גם זמן הטיפול יהיה קצר יותר, ולהיפך.

גורם נוסף לעיכובים, מהווה עומס העבודה ברשות ההגירה בארה"ב (USCIS) המושפע משינויים בתהליכי הגירה ובמדיניות. לעומס העבודה הזה יש השפעה ישירה על תקופות ההמתנה הכלליות.

שוב, יש לשים לב לכך, שתרשימי לוח הזמנים המובאים לעיל, הינם רק לצורך הערכה כללית, אלה על סמך הניסיון שלנו עם מאות הלקוחות.

כמה יעלה ההליך של ויזת הנישואין? למען האמת, העליות הן משמעותיות. העלויות כוללות, בין השאר, אגרות ממשלתיות, בדיקות רפואיות, נסיעות, דמי שליחות, תרגומים ושכ"ט של מומחים.

נכון, שבמקרים בהם בן הזוג הזר לא נמצא בארה"ב, לא צריך לשלם את הכל בבת אחת, אלא כל ההוצאות מתפרסות לאורך כל ההליך שלוקח חודשים ארוכים. מצד שני, יש לשלם את רוב העלויות באותו הזמן, אם המבקש הינו אזרח אמריקאי ובן הזוג הזר מתגורר בארצות הברית.

יש לציין, כי ממשל טראמפ הציע עוד ב-8 בנובמבר 2019, להגדיל את האגרות עבור הליך ויזת הנישואין. על פי ההצעה החדשה, אגרת פתיחת תיק ויזת הנישואין – כשבן הזוג הזר נמצא בתוך ארה"ב, תעלה כמעט ב-60% ותגיע לסך של 2,750$. כמו כן, הממשלה מבקשת גם לבטל את האפשרות לבקש פטור מתשלום אגרה בהליך של ויזת הנישואין.

כל מקרה הוא ייחודי, ורק לאחר בדיקת כל נסיבות התיק, ניתן יהיה לחשב את העלויות המדויקות. יחד עם זאת, ברוב המקרים בהם בן הזוג הזר נמצא מחוץ לגבולות ארה"ב, העלויות יהיו בין 1,200-2,000$ (לא כולל שכ"ט עו"ד).

ובכן, את האגרה הראשונה יש לשלם כבר בשלב הגשת הטופס I-130 ונכון להיום אגרה זו הינה בסך של 535$.

כשתיק מגיע למרכז הו ויזה הלאומי, יהיה צורך לשלם סכום נוסף – 445$. סכום זה מורכב משתי אגרות נפרדות, אחת יחד עם הגשת תצהיר התמיכה הכלכלית בסך של 120$, ועוד אגרה יחד עם הגשת הטופס DS-260 המקוון בסך של 325$.

בהמשך הדרך, יש לשלם אגרה עבור קבלת הגרין קארד בסך של 220$. סכום זה ישולם באמצעות מערכת ההגירה האלקטרונית של רשות ההגירה (USCIS).

לבסוף, לקראת ראיון הוויזה יהיה צורך לשלם גם על ביצוע הבדיקה הרפואית – באזור של 400$. סכום זה משתנה בהתאם למדינה בה מתנהל ראיון הוויזה, ומשולם ישירות לספק השירות.

יש לקחת בחשבון, שרוב האגרות משולמות גם עבור כל הילדים של בן הזוג הזר, כך שהסכום הכולל עלול להרקיע שחקים.

בטבלה הבאה מפורטות האגרות הממשלתיות ודמי ביצוע בדיקה רפואית:

לגבי עלות הבדיקה הרפואית בארה"ב, הסכום יכול להשתנות באופן משמעותי (בהתאם לדרישות מקום הבדיקה).

הערה: האגרות הממשלתיות לא ניתנות להחזר.

מעבר לאגרות הממשלתיות ולדמי הבדיקה הרפואית, קיימות עלויות פוטנציאליות אחרות שיש לקחת אותן בחשבון.

כך, ייתכן ולאחר הבדיקה הרפואית, יהיה צורך לקבל חיסונים נוספים ולשלם על כך. כאן, עלות דמי החיסון עשויה להשתנות בהתאם לדרישות ספק השירות.

כמו כן, אם הבקשה לוויזת הנישואין כוללת מסמכים בשפה שאינה אנגלית, יש צורך לכלול בבקשה גם את התרגום של כל מסמך כזה – שאושר כמדויק על ידי המתרגם.

כחלק מתהליך בקשת ויזת הנישואין, לפעמים יש צורך להגיש עותקים דיגיטליים או פיזיים של מסמכים תומכים, כגון תעודת לידה, תעודת נישואין, דרכון וכיו"ב. כמו כן, יהיה צורך להמציא גם את העותקים המקוריים של כל המסמכים הנדרשים לקראת ראיון הוויזה.

בדרך כלל, הנפקת המסמכים הרשמיים כרוכה בתשלום עמלות למיניהן.

יש צורך לשלם גם עבור התמונות בשביל אימות הזהות וביצוע בדיקות רקע. בדרך כלל, כדאי להיעזר בשירות צילום מקצועי והעלות גם משתנה בהתאם לספק השירות. חשוב לוודא כי התמונות יהיו בפורמט הנכון הנדרש על רשויות ההגירה.

הוצאות אחרות מהוות הוצאות הנסיעה ודמי משלוח. מדובר בעלות נסיעתו של בן הזוג הזר לארצות הברית לאחר קבלת הוויזה, וכן בהוצאות לא מבוטלות אחרות כמו הגעה לסוכנויות ממשלתיות שונות בשלבים שונים של ההליך.

כמו כן, יהיו גם עלויות משלוח עבור שליחת מסמכים למיניהם.

אף על פי שממשלת ארה"ב פועלת באופן נמרץ לצורך ייעול מערכת ההגירה, עדיין, הליכי ההגירה מסובכים למדי. המפתחות להליך הגירה מוצלח מהוות הסבלנות, ההתמדה, ומילוי מדויק של כל הוראות החוק.

עורך דין מומחה בתחום ההגירה לארה"ב יכול לעזור בראש ובראשונה, בבחירת דרך הפעולה הטובה ביותר בנסיבות העניין הספציפיות. לא תמיד מה שנראה לעין כאופציה הטובה ביותר –הינה כזו בפועל. לכן, חשוב להיעזר בעו"ד מנוסה שיוכל לאתר את המסלול האופטימאלי עבור כל מקרה ומקרה.

בהקשר זה, מומלץ לקרוא את המאמר שלנו בו אנחנו משווים בין הליך ויזת הנישואין להליך ויזת האירוסין.

תהליך קבלת ויזת הנישואין יכול להיות מורכב, אך עורך דין מנוסה יכול להבטיח שההליך יעבור חלק ובזמן הקצר ביותר – ככל האפשר.

משרדנו טיפל בהצלחה רבה במאות תיקים וסייע ללקוחותינו בכל שלב בהליך ההגירה, החל ממילוי נכון של טפסי הבקשה ועד להכנה לקראת ראיון הוויזה הסופי.

אנחנו יודעים בדיוק מהן הדרישות של רשויות ההגירה לארה"ב, ובזכות ידע והניסיון שלנו נוכל להפוך כל תיק לסיפור הצלחה.

לקביעת פגישת ייעוץ, צרו איתנו קשר עוד היום.