קבלת מעמד בארה"ב על בסיס קרבה משפחתית
במאמר זה נסקור את נושא ההגירה המשפחתית לארה"ב. ההגירה המשפחתית מהווה אחד מהתחומים החשובים ביותר בתחום ההגירה, ויש לה השפעה ישירה על חייהם של הרבה מאוד אנשים. סקירה זו תעניק ידע והבנה ברמה די גבוהה בנוגע לאופן התנהלות מערכת ההגירה לארה"ב, לכל מי שהינו מעוניין בביצוע הליך של איחוד משפחות.
הנכם מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו בקפידה, ואם יהיו לכם שאלות – אל תהססו ליצור איתנו קשר עוד היום.
קצת היסטוריה
מדיניות זו קיבלה ביטוי בחוק ההגירה והלאום (INA) משנת 1952 ובתיקונים לחוק ההגירה וההתאזרחות משנת 1965, אשר ביטלו את מכסות המוצא הלאומי (שעד אז העדיפו את מדינות צפון ומערב אירופה). בדרך כלל, האופן בו חברה מסוימת מתייחסת למהגרים, משקף את הערכים של אותה החברה. בהקשר זה, יש לציין, כי עקרון המשפחה מהווה ערך מאוד מרכזי במערכת ההגירה לארה"ב (כמו ברוב המדינות המפותחות). המשפחה כתופעה חברתית תמיד שיחקה תפקיד מאוד חשוב בהליכים של הגירה.
הגירה משפחתית – זהו מונח המשמש לסיווג הגירה של אנשים אשר מהגרים עקב קשרים משפחתיים חדשים או מבוססים. במסגרת ההגירה המשפחתית, ניתן לבצע איחוד בני המשפחה עם קרובי משפחתם הזכאים בארה"ב. מאז ימיה הראשונים של ארה"ב, רוב ההגירה הייתה מבוססת על קרבה משפחתית, אך חוק ההגירה והלאום משנת 1965, הנזכר לעיל, הכיר באופן רשמי בקשר המשפחתי כדרך העיקרית של אנשים להגר לאמריקה.
בשנת 1965, השתנתה מדיניות ההגירה הקודמת, כך שלאזרחי ארה"ב התאפשר להעביר מעמד לא רק לבני זוגם וילדיהם, אלא גם להורים ולאחים בוגרים. מי שאחראי לשינוי מדיניות זו, היה חבר בקונגרס, דמוקרט שמרן מאוהיו, בשם מייקל פייגן. האיש היה אחד מהשמרנים הרבים באותה התקופה שסברו שזהו דבר היגיוני לתעדף מהגרים מאירופה על פני מהגרים מאזורים אחרים בעולם.
כפי שכבר הזכרנו, לפני שנת 1965 האשרות כן הוענקו על בסיס מוצאם הלאומי של המבקשים. גישה זו כן נתפסה כבר אז כגזענית ומפלה. עוד לפני שנות השישים של המאה הקודמת, שררה תחושה שיש לבטל את המדיניות הזו, ונשיא ארה"ב דאז ג'יונסון, אף קרא לעבור למערכת הגירה מבוססת זכות.
מייקל פייגן ואחרים, חשבו כי שינוי כזה עשוי לפתוח למעשה את הדלתות בפני יותר מדי מהגרים לא רצויים – מבחינתם. כתוצאה מהתנגדותם של פייגן ודומיו, הצדדים המעורבים הגיעו למעין פשרה ביניהם. כך, פייגן הציע מדיניות חדשה שתעניק עדיפות לאנשים שכבר היו להם קרובי משפחה בארה"ב. לדעתו, הדבר היה אמור לשמור על אוכלוסיית ארה"ב כפי שהייתה באותה תקופה – בעיקר אנשים לבנים ממוצא אירופאית.
למותר לציין, שבפועל השיטה החדשה לא בדיוק השיגה את המטרות של מייקל פייגן ותומכיו. בשנות השישים, עדיין כל שבעה מהגרים מתוך שמונה, הגיעו לארה"ב מאירופה. עם זאת, הדבר החל אט אט להשתנות. באותה התקופה איש עוד לא הבין זאת, אך ההגירה מהעולם המתפתח החלה לתפוס תאוצה. ארה"ב הפכה להיות לאחד מיעדי ההגירה הכי פופופולריים עבור מהגרים מכל רחבי העולם.
הטענה המקורית על שיעור המהגרים ממדינות לא־אירופיות בשנת 2010 הובאה כאן כדוגמה היסטורית, אך ללא מקור והגדרת מדד אין להסתמך על המספר. הרכב ארצות המוצא השתנה לאורך התקופות, והמסלול המשפחתי הוא אחד ממסלולי ההגירה החוקית; שיעורו בכל שנת כספים נבדק בנתונים הרשמיים לאותה שנה.
במהדורה המקורית הובאו אומדנים של כשני שלישים למסלולי משפחה, כמיליון מקבלי מעמד בשנה וחלוקה של 50% ו־20%. אלה אינם נתוני 2026 ולא נכון להציגם כיחסים קבועים. לנתונים לפי שנת כספים וקטגוריית קבלה ראו נתוני ההגירה והאזרחות של USCIS.
וזהו דבר די טבעי. לא פשוט להגיע לבד למדינה זרה לא מוכרת. מי שמגיע לבד לארה"ב ומתחיל את חייו מחדש, נתקל בהרבה קשיים. ייתכן ויש לו קושי עם השפה, עם המנטאליות, עם אורח החיים וכיו"ב, ובטח יש לו הרבה שאלות המצריכות תשובות. לכן, הרבה יותר קל להצטרף לקרובי משפחה שכבר התבססו בארה"ב, או לחילופין להגר יחד עם כמה מבני המשפחה ולא לבצע את הליך המעבר לבד.
המשפחה הינה קריטית עבור מהגרים, בכך שהיא מספקת להם תמיכה בתחומי חיים שונים, דבר שמאפשר להם להשתלב מהר יותר, למצוא מקום עבודה או אף להקים עסק משלהם. המשפחה עוזרת לחדשים להבין טוב יותר את התרבות, הסטנדרטים והמוסדות האמריקניים.
השפעת התמיכה המשפחתית על השתלבות כלכלית עשויה להשתנות לפי נסיבות האדם, המקצוע והתקופה. המאמר המקורי השווה הכנסות מהגרי משפחה ומהגרי תעסוקה ללא הפניה למחקר מסוים; אין להסיק ממנו נתון סטטיסטי עדכני או תוצאה צפויה למבקש מסוים.
במהדורה המקורית נטען כי לאחים ואחיות של אזרחים אמריקאים היו הכנסות ראשוניות גבוהות ושיעורי יזמות מסוימים. בלי הגדרת אוכלוסייה, תקופה ומקור לא ניתן להסיק מכך יתרון כלכלי של קטגוריית F4 על פני קטגוריות אחרות.
הנתונים ההיסטוריים שהובאו כאן על יזמות בשנות ה־90, בשנות ה־2010 ועל חברות הזנק ב־2015 לא לוו במקור או בהגדרה עקבית של עסק בבעלות מהגרים. הם אינם מתארים את 2026, ואף אם יאומתו אינם מוכיחים קשר סיבתי ייחודי להגירה משפחתית. התרומה האפשרית של רשת משפחתית, לרבות טיפול בילדים ותמיכה בקליטה, תלויה בנסיבות.
תמיכה של בני משפחה, למשל בטיפול בילדים ובהיכרות עם מוסדות מקומיים, עשויה לסייע לחלק מן המהגרים להשתלב ולעבוד. מן הדוגמאות הללו לבדן לא ניתן לקבוע כמה מן התוצאות הכלכליות נגרמו בשל המסלול המשפחתי.
חרף העובדה שהמסלול של ההגירה המשפחתית הינו, למעשה, הבסיס העיקרי להגירה חוקית לארצות הברית, עדיין לא יהיה נכון לומר שהשימוש בו הינו נקי מקשיים, כפי שיפורט להלן.
המצב כיום
אחד מהמיתוסים הנפוצים בהקשר של ההגירה המשפחתית, מהווה הסברה שמספיק שמישהו אחד ישתקע בארה"ב ויקבל מעמד חוקי, ואז הוא כבר יוכל למשוך את כל המשפחה המורחבת שלו וכן הלאה.
בדיון הציבורי על ההגירה המשפחתית נעשה לעיתים שימוש בביטוי "הגירת שרשרת". הביטוי אינו קטגוריית ויזה בדין: רק קשרי משפחה מסוימים מקנים אפשרות להגשת בקשה, ולכל קטגוריה דרישות משלה, לרבות זמינות מספר אשרה ככל שנדרשת. הנתונים הכמותיים שהופיעו כאן במהדורת 2018 של המאמר אינם מדד עדכני.
בהקשר היסטורי, בנאום מיום 30 בינואר 2018 ביקש הנשיא דאז טראמפ לצמצם את ההגירה המשפחתית ולהרחיב בחירה על בסיס כישורים. טענות פוליטיות מאותה תקופה אינן מתארות את הזכאות המשפטית כיום; בדיקת תיק נעשית לפי הדין והנהלים התקפים בעת הטיפול.
הדיון על הצעות החוק בשנת 2018 עסק, בין היתר, בצמצום קטגוריות משפחתיות ובהצעות למערכת בחירה אחרת. אלה היו הצעות מדיניות ולא שינוי אוטומטי בחוק. אין להסתמך על התחזית שנכתבה אז כדי לקבוע אם בן משפחה זכאי להגיש כיום.
שינוי אפשרי בקטגוריות המשפחה עשוי להשפיע על מבקשים באופן שונה לפי הנוסח שיחוקק והוראות המעבר שלו. לפיכך אין להסיק מדיון ציבורי ישן מה יקרה לבקשה מסוימת; יש לבדוק את החוק החל, את מצב התיק ואת עלון האשרות העדכני.
הערכות משנת 2018 לגבי סיכויי החקיקה בקונגרס היו קשורות לאותו דיון פוליטי בלבד. הן נשמרות כאן כרקע היסטורי, ולא כעדכון על יוזמה העומדת כיום בפני הקונגרס.
אין כלל שלפיו שינוי עתידי בחוק חייב להמתין עד שכל התיקים הקיימים יוכרעו. תחולת כל תיקון תלויה בנוסח החוק ובהוראות התחילה והמעבר שלו; אין להבטיח מראש הגנה לכל בקשה שכבר הוגשה.
גם אין להבטיח שכל מי שנמצא ברשימת המתנה יישאר חסין משינוי חוק עתידי. ההשפעה האפשרית תלויה בסוג התיק, במועד ובנוסח של שינוי אם יחוקק; הדיון המסוים של 2018 אינו בסיס לחיזוי זכויות המבקשים כיום.
הורים של אזרחי ארה״ב בני 21 לפחות נכללים בקטגוריית הקרובים המיידיים, שאינה כפופה למכסה שנתית, אך עדיין נדרשים הליכי בדיקה ועיבוד. ראו סקירת הקטגוריות של משרד החוץ האמריקאי. אין להסיק מהיעדר מכסה שאין זמני טיפול או כיצד יחול תיקון חוק אפשרי.
בעוד שנכון הוא הדבר שהמהגרים שהגיעו לארה"ב על בסיס הקשרים המשפחתיים מהווים את הנתח הגדול ביותר של תושבי הקבע החדשים מדי שנה, עדיין, יש להבין שאפילו במצב הנוכחי ההגירה המשפחתית הינה מוגבלת והמציאות היא מורכבת יותר.
על פי חוק ההגירה הנוכחי, אזרחי ארה"ב או תושבי קבע חוקיים אינם יכולים להשיג ישירות ויזות עבור קרובי משפחה רחוקים על בסיס קרבה משפחתית. כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, הם לא יכולים לבקש ישירות ויזה עבור בן דוד, דוד, סבא או בן משפחה רחוק אחר.
מגבלות סטטוטוריות בקטגוריות של העדפה המשפחתית, כמו גם עיכובים משמעותיים במערכת, כל זה מהווה מכשול לא קטן בפני המבקשים להתאחד עם קרוביהם. זה נכון, במיוחד, עבור מהגרים ממדינות כגון מקסיקו, סין, הודו והפיליפינים.
הבקשה המשפחתית עשויה לכלול בדיקת זכאות, מסמכים, תמיכה כלכלית ומניעות אפשריות בהתאם לקטגוריה ולנסיבות. תיאור כללי זה אינו מחליף בדיקת דרישות עדכניות לתיק הפרטני; ראו הנחיות משרד החוץ האמריקאי.
לאור כל הסיבות האלו, ניכר כי לבעלי מעמד חוקי בארה"ב די קשה להביא את בני המשפחה שלהם לארצות הברית.
אז מי זכאי לקבל מעמד על בסיס קרבה משפחתית?
על פי חוק ההגירה הנוכחי, רק אזרחי ארה"ב ותושבי קבע חוקיים (מחזיקי גרין קארד) יכולים להגיש בקשה לקבלת מעמד חוקי עבור בני משפחה מסוימים. בצד של המוטב, בגדול, מדובר בשתי קטגוריות עיקריות, "קרוב משפחה מיידי" ו"העדפה משפחתית". בחלק מהמקרים, למוטב יכולים להיות בן/בת זוג וילדים, אשר יהיו זכאים גם כן לקבלת מעמד בתור מוטבים נגזרים.
ובכן, בני הזוג של אזרחי ארה"ב, ילדים של אזרחים אמריקאיים לא נשואים מתחת לגיל 21, ילדים הזכאים למסלול יתום לאחר אימוץ מלא וסופי בחו״ל לפי תנאי IR-3, או המגיעים להשלמת אימוץ או אימוץ מחדש בארה״ב לפי תנאי IR-4 והורים לאזרחים אמריקאים בני 21 לפחות, כל אלה, שייכים לקטגוריה של "קרוב משפחה מיידי".
מסלולי IR-3 ו-IR-4 נוגעים לאימוץ ממדינות שאינן במסלול אמנת האג. הזכאות תלויה בהגדרת יתום לפי הדין האמריקאי ובתנאי האימוץ והקטגוריה; עצם האימוץ אינו מספיק. ראו הנחיות משרד החוץ האמריקאי למסלולי IR-3 ו-IR-4.
קרובים מיידיים של אזרחי ארה״ב אינם כפופים למכסה שנתית של מספרי אשרות הגירה. קטגוריות ההעדפה המשפחתית כפופות למכסה המחושבת לפי החוק בכל שנת כספים, עם רצפה סטטוטורית של 226,000. לכן אין תקרה פשוטה של 480,000 החלה על כלל הקרובים המיידיים והקטגוריות יחד.
מספר האשרות שניתנו לקרובים מיידיים הוא אחד הרכיבים בחישוב המכסה של קטגוריות ההעדפה לשנת הכספים הבאה. שיעורם של מסלולי המשפחה מכלל מקבלי המעמד משתנה משנה לשנה; אחוזי 2015 שהופיעו במהדורה המקורית אינם נתון עדכני.
באשר לקטגוריה של "העדפה משפחתית", יש סדר עדיפויות בהתאם ליחס המשפחתי בין המבקש לבין המוטב.
בניגוד לקטגוריה של "קרוב משפחה מיידי", בקטגוריה של "העדפה המשפחתית", המוטבים כן כפופים למכסות השנתיות של הוויזות (הן מגבלה כוללת והן מכסה למדינה ספציפית).
המכסה השנתית העולמית של קטגוריות ההעדפה המשפחתית נקבעת לפי סעיף 201 לחוק ההגירה והלאום, ואינה יכולה לרדת מתחת ל-226,000. חלוקת המספרים בין F1, F2A, F2B, F3 ו-F4 נקבעת בנפרד; ראו עלון האשרות החודשי של משרד החוץ האמריקאי.
בשנת הכספים 2026 קבע משרד החוץ האמריקאי רמת העדפה משפחתית של 226,000. זהו נתון לשנת כספים מוגדרת, ואין להסיק ממנו שמספר האשרות שהונפקו בפועל בכל שנה מאז 1996 היה בדיוק 226,000.
בני זוג וילדים לא נשואים של תושבי קבע נכללים בהעדפה השנייה, ואחים ואחיות של אזרחי ארה״ב בני 21 לפחות בהעדפה הרביעית. שיעור כל קטגוריה מתוך כלל מקבלי המעמד משתנה לפי שנת הכספים ואינו נקבע מהאחוזים שהופיעו במהדורה הישנה.
בנוסף למכסה העולמית, החוק קובע מגבלה למדינת חיוב בקטגוריות העדפה. מגבלת 7% מחושבת מתוך סך המכסות השנתיות של העדפה משפחתית ותעסוקתית יחד, עם הוראות חלוקה וחריגים; אין לחשב אותה כאילו היא 7% מכל תת-קטגוריה בנפרד.
לכן חישוב פשוט של 7% מתוך מכסת F4 העולמית אינו נותן תקרה אמינה למבקשים ממקסיקו. יש לבדוק את ארץ החיוב, הקטגוריה ותאריך העדיפות בVisa Bulletin העדכני, ולא להסתמך על דוגמת 4,500 האשרות הישנה.
כעת נסקור את תת-הקטגוריות של "העדפה המשפחתית".
בעדיפות הראשונה (F1) נכללים בנים ובנות לא נשואים של אזרחי ארה״ב, בני 21 ומעלה. ילדים לא נשואים מתחת לגיל 21 של אזרחי ארה״ב נכללים בדרך כלל בקטגוריית הקרובים המיידיים, ולא ב-F1. שינוי במצב המשפחתי עשוי לשנות את הסיווג ויש לבדוק את השלכותיו על התיק. ראו הסקירה הרשמית של קטגוריות המשפחה.
בעדיפות השנייה נכללים בני זוג וילדים לא נשואים של תושבי קבע: F2A לבני זוג ולילדים לא נשואים מתחת לגיל 21, ו-F2B לבנים ובנות לא נשואים בני 21 ומעלה. מעמד של גרוש או אלמן אינו פוטר מבדיקת יתר תנאי הזכאות. אין פער קבוע של זמן המתנה בין F2A ל-F2B; זמינות האשרה תלויה בקטגוריה, בארץ החיוב ובתאריך העדיפות מול העלון החודשי. יש להבחין בין תאריכי הגשת מסמכים לבין תאריכי פעולה סופית, ולהשתמש בהנחיות USCIS המתאימות כאשר מדובר בהתאמת מעמד. אין להסיק מהפער בתאריכי החתך תחזית לזמן טיפול של תיק חדש.
בהעדפה השלישית (F3) נכללים בנים ובנות נשואים של אזרחי ארה״ב; בני זוג וילדים הזכאים כמוטבים נגזרים עשויים להצטרף לפי תנאי הקטגוריה. גירושין עשויים לשנות את הסיווג לקטגוריה של בן או בת לא נשואים, ולכן יש לעדכן את הרשות המטפלת ולבדוק את הסיווג, תאריך העדיפות וזכאות בני המשפחה הנלווים. שינוי הסיווג אינו כשלעצמו אישור לוויזה או הבטחה לזמן המתנה קצר יותר.
לבסוף, בעדיפות האחרונה, נמצאים אחים ואחיות של אזרחי ארה"ב, ובני זוגם וילדיהם הקטינים, בתנאי שאזרחי ארה"ב הם בני 21 לפחות.
אחים ואחיות למחצה עשויים להיכלל בקטגוריית F4 כאשר ניתן להוכיח את הקשר המשפחתי לפי דרישות USCIS. גם קשר בין אחים באמצעות אימוץ מחייב בדיקה של תנאי האימוץ וההכרה בקשר לפי דיני ההגירה; אין די בעצם הכינוי המשפחתי. ראו הנחיות USCIS לעתירה עבור אח או אחות.
לכן מסלולי ההגירה המשפחתית מבוססים על קשרים שהחוק מכיר בהם, כגון בני זוג, הורים וילדים ואחים ואחיות, בהתאם לאזרחות או לתושבות הקבע של העותר ולתנאי הקטגוריה. אין די בתיאור הכללי ״קרבה מדרגה ראשונה״ כדי לקבוע זכאות. ארוס או ארוסה של אזרח אמריקאי אינם בני זוג נשואים בקטגוריית הקרובים המיידיים: מסלול K-1 הוא אשרה לא-מהגרת נפרדת על בסיס I-129F, המיועדת לכניסה לצורך נישואין לעותר האמריקאי בתוך 90 יום; לאחר הנישואין נדרשת בקשה להתאמת מעמד. ראו הנחיות משרד החוץ האמריקאי למסלול K-1.
מכאן, רואים שאם יש למישהו דוד או בן דוד, (או קרוב משפחה אחר) בעל אזרחות אמריקאית, הדבר לא מאפשר לו לקבל מעמד כלשהו בארה"ב על בסיס הקרבה המשפחתית זו.
אין קטגוריה ישירה של עתירת I-130 מסב או סבתא עבור נכד רק מכוח קשר זה, בלי קשר לאזרחות ההורה. אם ההורה מקבל מעמד במסלול מתאים, עשויה להתעורר זכאות נפרדת לילדו כמוטב נגזר או בעתירה מאוחרת יותר, לפי הקטגוריה, הגיל והמצב המשפחתי. יש לבחון את שרשרת הזכאות בתיק הספציפי; ראו הוראות USCIS לטופס I-130.
גיל הילד והגנת CSPA: גיל 21 בטבלאות הוא גבול הסיווג הכללי, אך אין להסיק שהגעה לגיל זה במהלך ההליך שוללת תמיד זכאות. חוק Child Status Protection Act עשוי לשמר זכאות של ילדים מסוימים באמצעות חישוב גיל לפי תנאיו. יש לבדוק את הקטגוריה, המצב המשפחתי, מועדי העתירה וזמינות האשרה. בבקשות להתאמת מעמד בקטגוריות העדפה נדרשת בדרך כלל פעולה לרכישת מעמד קבע בתוך שנה מזמינות האשרה כדי ליהנות מהחישוב; ייתכנו חריגים בשל נסיבות מיוחדות. לפי עדכון USCIS מ-8 באוגוסט 2025, בקשות שהוגשו מ-15 באוגוסט 2025 כפופות לחישוב זמינות לפי Final Action Dates; לבקשות התאמת מעמד שהיו תלויות לפני מועד זה קיימות הוראות מעבר. אין לבלבל בין טבלת הגשת I-485 לבין חישוב גיל CSPA. ראו הודעת USCIS הרשמית על חישוב גיל CSPA והוראות המעבר.
הטבלאות הבאות מסכמות את האמור לעיל:
"קרוב משפחה מיידי"
| סימון | המבקש | המוטב |
|---|---|---|
| IR-1 | אזרח אמריקאי | בן זוג של אזרח אמריקאי |
| IR-2 | אזרח אמריקאי | ילד לא נשוי מתחת לגיל 21 |
| IR-3 | אזרח אמריקאי | ילד הזכאי למסלול יתום, לאחר אימוץ מלא וסופי מחוץ לארה״ב, בכפוף לתנאי IR-3 |
| IR-4 | אזרח אמריקאי | ילד הזכאי למסלול יתום, המגיע להשלמת אימוץ או אימוץ מחדש בארה״ב, לפי תנאי IR-4 |
| IR-5 | אזרח אמריקאי בן 21 לפחות | הורה |
העדפה משפחתית
| העדפה | סימון | מבקש | מוטב | כמות |
|---|---|---|---|---|
| ראשונה | F1 | אזרח אמריקאי | בן או בת לא נשואים בני 21 ומעלה | 23,400 פלוס כל המספרים שלא נדרשים בהעדפה הרביעית |
| שנייה | F2A | תושב קבע (מחזיק גרין קארד) | בן או בת זוג וילדים לא נשואים מתחת לגיל 21 | 77% מתוך 114.200 |
| שנייה | F2B | תושב קבע (מחזיק גרין קארד) | בן או בת לא נשואים בני 21 ומעלה | 23% מתוך 114,200 |
| שלישית | F3 | אזרח אמריקאי | ילד נשוי | 23,400 פלוס כל המספרים שלא נדרשים בהעדפות הראשונה והשניה |
| רביעית | F4 | אזרח אמריקאי בן 21 לפחות | אחים ואחיות | 65,000 פלוס המספרים שלא נדרשים בשלוש ההעדפות הראשונות |
הערה: מתוך 77% של F2A כ- 75% פטורים מהמגבלה למדינה כלשהי. בעדיפות זו (שנייה) המספר הכולל הוא 114,200 פלוס המספר (אם קיים) לפיו רמת העדפה המשפחתית העולמית עולה על 226,000 , בתוספת מספרים העדפה הראשונה שאינם בשימוש.
כמה זמן ימתינו קרובי המשפחה הזכאים?
כפי שכבר הוזכר לעיל, המוטבים בקטגוריה של "קרוב משפחה מיידי", יכולים לקבל את הגרין קארד שלהם מבלי לדאוג לתקופות ההמתנה לזמינות הוויזה או למגבלות המספריות.
עיבוד בקשת I-130, שלבי NVC והראיון הקונסולרי נמשכים פרקי זמן משתנים; היעדר מכסה לקרוב מיידי אינו מבטל את זמני הטיפול המינהליים. לבדיקת זמני הטיפול בטופס ובקטגוריה הרלוונטיים ראו כלי זמני הטיפול של USCIS.
קרובים מיידיים של אזרחי ארה״ב אינם ממתינים להקצאת מספר אשרת הגירה לפי מכסה שנתית, אך עדיין נדרשים לעבור את שלבי הבדיקה וההליך המתאימים. בקטגוריות ההעדפה המשפחתית יש לבדוק בנוסף את זמינות מספר האשרה לפי הקטגוריה וארץ החיוב.
בקטגוריות ההעדפה המשפחתית ההמתנה לזמינות מספר אשרה עשויה להיות ממושכת, אך מספר הקטגוריה אינו דירוג של מהירות הטיפול: F1 אינה מבטיחה המתנה קצרה מ-F2A או מקטגוריה אחרת. יש להשוות את תאריך העדיפות לתאריך החיתוך של הקטגוריה וארץ החיוב בעלון הרלוונטי. ההבדלים נובעים מן הביקוש, המכסות וכללי ההקצאה, ולא מצפיפות האוכלוסייה כשלעצמה. ראו דוגמה רשמית: עלון האשרות לספטמבר 2026; לתיק המתנהל בחודש אחר יש לבדוק את העלון של אותו חודש.
ההמתנה בקטגוריות ההעדפה משתנה עם הביקוש והמכסות, ולעיתים תאריכי הפעולה נסוגים או מתקדמים. אין להסיק מן הטבלה ההיסטורית שלהלן כמה זמן יימשך תיק חדש; יש לבדוק את תאריך העדיפות מול העלון העדכני ואת זמני הטיפול בשלבים הנפרדים.
דוגמה היסטורית בלבד: בעלון ינואר 2018 הופיעו תאריכי חתך שונים לקטגוריות F2A, F1, F2B, F3 ו-F4. הפרש השנים בין תאריך החתך לחודש העלון אינו תחזית לזמן ההמתנה של בקשה שתוגש כיום.
גם ארץ החיוב עשויה לשנות את תאריך החתך בקטגוריות ההעדפה. כך, נתוני ינואר 2018 לגבי F4 בפיליפינים המחישו פער היסטורי גדול; אין להשתמש בהם כדי לחשב מועד החלטה או ראיון בתיק נוכחי.
המספרים שהוזכרו במהדורה המקורית של מאמר זה על רשימת המתנה בשנת 2017 הם נתונים היסטוריים, ולא מדד לעומס כיום. אישור I-130 אינו מקנה כשלעצמו מעמד או מספר אשרה זמין; יש לבדוק את העלון החודשי ואת מצב הטיפול בכל שלב.
במהלך ההמתנה לוויזת הגירה אין לבקשת I-130 כשלעצמה מעמד הגירה, אישור כניסה או היתר עבודה בארה״ב. מקום השהייה והאפשרות לנסיעה זמנית תלויים במעמד ובנסיבות האישיות של המבקש.
נסיעה זמנית במסגרת ויזת מבקר, ככל שהיא מתאימה למטרת הביקור, נבחנת בנפרד מהבקשה המשפחתית. ויזה בתוקף אינה מבטיחה כניסה; קצין CBP קובע את הקבילות בכניסה, ומבקש ויזת מבקר נדרש להראות שמדובר בשהייה זמנית. אין להציג בקשת ויזת תייר כצעד חובה לפני הגשת בקשה להגירה. ראו הנחיות משרד החוץ האמריקאי לוויזת מבקר והנחיות CBP לכניסה.
ארכיון — טבלת זמני המתנה משוערים שפורסמה במאמר המקורי על בסיס נתוני 2018. היא אינה מציגה זמינות אשרות או משך טיפול ב-2026 ואינה תחזית לתיק חדש. לבדיקת תאריכי החתך הנוכחיים לפי קטגוריה וארץ חיוב ראו Visa Bulletin של משרד החוץ האמריקאי; זמני טיפול ב-I-130 נבדקים בנפרד באתר USCIS.
| העדפה משפחתית | כל המדינות (למעט המפורטות בנפרד) | סין | הודו | מקסיקו | פיליפינים |
|---|---|---|---|---|---|
| F1 | 6-7 שנים | 6-7 שנים | 6-7 שנים | 20-23 שנים | 11 שנים |
| F2A | זמינה (כשנה) | זמינה (כשנה) | זמינה (כשנה) | זמינה (כשנה) | זמינה (כשנה) |
| F2B | 5-6 שנים | 5-6 שנים | 5-6 שנים | 21-22 שנים | 11 שנים |
| F3 | 12-13 שנים | 12-13 שנים | 12-13 שנים | 20-24 שנים | 21 שנים |
| F4 | 13-14 שנים | 13-14 שנים | 13-14 שנים | 21-22 שנים | 21 שנים |
בתיק משפחתי בקטגוריית העדפה, תאריך העדיפות משמש להשוואה לתאריכי החיתוך, אך אינו מציג מספר מקום בתור או מועד אישור מובטח. יש לבדוק את התאריך הרשום בהודעת USCIS ואת הקטגוריה וארץ החיוב. עלון האשרות מבחין בין Final Action Dates לבין Dates for Filing; לצורך הגשת I-485 יש לבדוק גם איזו טבלה USCIS מתיר להשתמש בה באותו חודש. תאריך חיתוך עשוי להתקדם, לסגת או להפוך לבלתי זמין. פער הזמן בינו לבין חודש העלון אינו משך ההמתנה הצפוי של תיק חדש. ראו עלון האשרות וההסברים הרשמיים.
כיצד מתנהל הליך איחוד משפחות?
ההליך של איחוד המשפחות – בין אם מדובר במבקש שהינו אזרח ארה"ב ובין אם תושב קבע חוקי, מורכב מאותם צעדים בסיסיים.
כעקרון, קיימים שני נתיבים בסיסיים לצורך קבלת מעמד של תושב קבע (גרין קארד). הנתיב הראשון הוא הנפוץ ביותר והוא מתאים לקרובי משפחה זכאים שלא נמצאים בארה"ב. נפרט את הנתיב הזה בקצרה.
ההליך מתחיל בכך שהמבקש (אזרח ארה"ב או תושב קבע חוקי) עורך ומגיש את הבקשה לקבלת מעמד עבור בן משפחה זכאי (טופס I-130). טופס זה מונפק על ידי אחד מהגופים של רשות ההגירה (USCIS) והינו זמין להורדה בחינם באתר האינטרנט של הרשות.
מטרתו העיקרית של טופס I-130 הינה בדיקת קיומו של קשר משפחתי תקף בין המבקש וקרוב המשפחה הזר. במקרה של הקטגוריה של "ההעדפה המשפחתית", במועד קבלת הטופס ייקבע אוטומטית גם תאריך העדיפות (ראו לעניין זה לעיל). יש לשים לב לכך, שאישור קבלת הטופס על ידי ה- USCIS, אינו מהווה אישור עקרוני לביצוע ההליך.
בטופס I-130 האמור, יש לסמן גם את מקום הראיון לצורך קבלת ויזת ההגירה, וברוב המקרים זה יהיה בשגרירות (או הקונסוליה) ארה"ב במדינת המוטב. תמיד מומלץ לבדוק פרטים באתר של שגרירות ארה"ב הספציפית.
יש להקפיד לצרף לטופס I-130 את עותקי כל המסמכים הרלוונטיים (בתרגום לאנגלית – אם המסמך אינו באנגלית). רשימת המסמכים הנדרשים כוללת, בין השאר, ראיות למעמדו של המבקש (דרכון אמריקאי, תעודת התאזרחות, גרין קארד וכיו"ב), ראיות לקשר משפחתי בין המבקש למוטב (תעודת לידה, תעודת נישואין וכיו"ב) ומסמכים אחרים – בהתאם למקרה הפרטני.
כך, למשל, כשמדובר בבקשה לקבלת מעמד עבור בן/בת הזוג של המבקש (ויזת הנישואין), יש לצרף לטופס גם מסמכים המוכיחים את כנות הקשר. הכוונה היא להראות שמדובר בנישואין אמיתיים ולא פיקטיביים. לשם כך, ניתן לצרף מכתבים ממכרים, קרובי משפחה או מעסיקים, בהם יפורט את טיב היחסים בין בני הזוג לאורך היכרותם. מומלץ לצרף גם תמונות משותפות של בני הזוג (ממקומות וזמנים שונים).
טופס I-130 מוגש ל-USCIS באופן מקוון או בדואר, לפי הוראות ההגשה התקפות למקום מגורי המבקש ולנסיבות התיק; אין להניח שמגישים אותו בסניף מקומי. יש לשמור עותקי הטפסים, הראיות ואישורי התשלום. ראו הוראות USCIS לטופס I-130.
לאחר קבלת הבקשה על נספחיה, רשות ההגירה (USCIS) תשלח אישור רשמי למבקש או למייצגו ככל וקיים. ייתכן והבקשה תימצא חסרה, ובמקרים כאלו, רשות ההגירה תבקש הבהרות ו/או השלמת ראיות (RFE). ככל והבקשה תאושר, המבקש יקבל אישור מה- USCIS, בו יפורט גם כן לאן התיק הועבר.
כאשר המוטב מיועד להליך קונסולרי מחוץ לארה״ב, תיק מאושר מועבר בדרך כלל ל-NVC. זמינות אשרה לפי קטגוריית ההעדפה משפיעה על המשך ההליך; בקטגוריית קרוב מיידי אין מכסה שנתית, אך עיבוד התיק והקצאת ראיון עדיין אורכים זמן. ראו הנחיות NVC.
כשהטיפול בתיק יתחדש כאמור, המרכז הלאומי לוויזה ינפיק סדרה של טפסים והוראות עבור המוטב. כמו כן, יהיה צורך להמציא עוד עותקים של מסמכים נוספים כגון תעודת שחרור מהצבא, תעודת הלידה והדרכון של המוטב.
ברוב תיקי ההגירה המשפחתית נדרש תצהיר תמיכה כלכלית I-864, או הטופס המתאים לפי הנסיבות, בצירוף ראיות כלכליות. הדרישה אינה חלה על כל תיק: קיימים פטורים, למשל למי שצבר או זכאי לזקיפה של 40 רבעוני עבודה מוכרים, לילד שירכוש אזרחות אמריקאית מיד עם הכניסה בתנאים הקבועים בחוק, ולסוגים מסוימים של בקשות עצמאיות של אלמן או אלמנה או של נפגעי אלימות. יש לבדוק ולהוכיח את תחולת הפטור לפי הוראות הרשויות. כאשר I-864 נדרש, נותן החסות חייב להיות בן 18 לפחות, לעמוד בדרישות המעמד והמושב בארה״ב (domicile), ולספק ראיות לעמידה בדרישות הכלכליות. הכנסה בלתי מספקת עשויה להצריך נותן חסות משותף מתאים; הדבר אינו פוטר את מגיש העתירה מהטופס הנדרש ממנו. ראו הנחיות משרד החוץ לתצהיר התמיכה ולפטורים.
בנוסף לאמור לעיל, יהיה צורך לשלם אגרות נוספות. המרכז הלאומי לוויזה גם תכוון את המבקש לאתר האינטרנט שלה לצורך קבלת הדרכה. בשלב זה, יהיה צורך למלא גם את הטופס המקוון DS-260. המרכז הלאומי לוויזה יבדוק את כל הניירת ויבצע גם בדיקת רקע של המוטב.
לבסוף, לאחר השלמת הבדיקות הביטחוניות של המוטב ותשלום כל האגרות הרלוונטיות, המרכז הלאומי לוויזה יעביר את התיק לשגרירות ארה"ב במדינת המוטב (כפי שצוין בטופס I-130). המוטב יצטרך לעבור בדיקה רפואית, אשר נערכת אך ורק על ידי רופא מורשה, וייתכן שיצטרך גם לקבל חיסונים מסוימים.
תעודת יושר נדרשת לפי גיל, מדינת אזרחות ומגורים, תקופות שהייה וכללי המדינה והנציגות הרלוונטית; אין כלל אחיד של שישה חודשים מכל מדינה אחרי גיל 16 או תוקף קבוע של שנה. יש לבדוק את דרישות המסמכים האזרחיים ואת הוראות הנציגות לפני הראיון.
הריאיון בשגרירות מהווה אחד מהצעדים האחרונים במסגרת הליך איחוד המשפחות. לקראת הריאיון, על המוטב להצטייד בעותקים המקוריים של כל המסמכים שהוגשו עד כה, וכן בכל מסמך נוסף אחר (גם מקור) שעשוי לדעתו לחזק את התיק שלו.
בריאיון הקונסולרי בתיק נישואין הקצין עשוי לבחון את כנות הקשר, מסמכים, מניעות וזכאות לאשרה. אין להבטיח שהשאלות יהיו קלות או להציג ריאיון להתאמת מעמד בתוך ארה״ב כמחמיר תמיד. היקף הבדיקה משתנה לפי נסיבות התיק והראיות.
הקצין הקונסולרי יקבע אם ניתן לאשר את האשרה, לבקש ראיות נוספות או להמשיך בעיבוד מנהלי. אם האשרה תאושר, הוראות החזרת הדרכון ופרטי הנסיעה יימסרו לפי הנציגות. תיק נייר עשוי לכלול מעטפת הגירה אטומה שאין לפתוח; בתיק אלקטרוני לא בהכרח תימסר מעטפה. ראו הנחיות לאחר הראיון.
מועד החזרת הדרכון והאשרה משתנה בין תיקים ונציגויות, ובקשה לעיבוד מנהלי עשויה להאריך את ההליך. יש לבדוק את פרטי האשרה ואת מועד תפוגתה לפני הנסיעה, מבלי להניח מסירת דרכון בתוך מספר שבועות.
אשרת הגירה אינה מבטיחה כניסה אוטומטית: בכניסה לארה״ב קצין CBP בוחן את הקבילות ומחליט על הכניסה. אין מדובר בהכרח בראיון קונסולרי נוסף; אם נמסרה מעטפה אטומה בתיק נייר, יש להציג אותה בלי לפתוח.
לאחר כניסה כתושב קבע, כרטיס ה-Green Card (Form I-551) נשלח לפי הוראות USCIS ולא בלוח זמנים מובטח של מספר שבועות. יש לוודא את הכתובת ואת תשלום USCIS Immigrant Fee כאשר הוא חל; ראו הנחיות USCIS לאגרת המהגר והכרטיס.
בטבלה הבאה, מפורטים השלבים הנדרשים לצורך ביצוע ההליך של איחוד המשפחות:
| השלב בהליך | עיקר הדרישות | הגוף האחראי |
|---|---|---|
| תחילת ההליך | טופס I-130 (בתוספת כל המסמכים הנלווים) | רשות ההגירה USCIS |
| העברת התיק למרכז הויזה הלאומי | מסמכי המוטב לפי דרישות NVC והנציגות; תצהיר תמיכה כלכלית I-864 כאשר נדרש; טופס DS-260 בהליך הקונסולרי, לאחר הוראות ותשלום האגרות המתאימות. | המרכז הלאומי לוויזות (NVC), מחלקת המדינה |
| עיבוד קונסולרי | בדיקה רפואית אצל רופא מורשה; מסמכים אזרחיים ותעודת יושר לפי דרישות הגיל, המגורים והנציגות. שלבי זיהוי ובדיקות לפי ההליך. | שגרירות (קונסוליה) ארה"ב |
| הראיון בשגרירות ארה"ב | הגעה פיזית לראיון עם כל המסמכים הרלוונטים המקוריים | שגרירות (קונסוליה) ארה"ב |
| כניסה לארה"ב | קצין CBP בוחן את הקבילות ומחליט על הכניסה. אם נמסרה מעטפה אטומה בתיק נייר, יש להציגה ללא פתיחה; בתיק אלקטרוני לא בהכרח נמסרת מעטפה. | רשות ההגירה - מעברי הגבול CBP |
| קבלת הגרין קארד בפועל | USCIS שולח את כרטיס התושב (Form I-551) לפי הכתובת והטיפול בתיק, ללא מועד מובטח; יש לבדוק את תשלום USCIS Immigrant Fee כשהוא חל. | רשות ההגירה USCIS |
אפשר לבחון קבלת מעמד באמצעות הליך קונסולרי מחוץ לארה״ב או, כאשר מתקיימים תנאי הזכאות, באמצעות התאמת מעמד בתוך ארה״ב. בחירת המסלול תלויה בנסיבות הכניסה והשהייה, בסוג הקשר המשפחתי, בזמינות אשרת הגירה כאשר נדרשת ובמניעות אפשריות; אין כלל המחייב כל קרוב משפחה זכאי לצאת מארה״ב לצורך ההליך.
מבקש הזכאי להתאמת מעמד מגיש ל-USCIS טופס I-485 ואת הראיות הנדרשות למקרה שלו; מועד ההגשה והמסמכים תלויים בקטגוריה ובהוראות העדכניות. יש לבדוק בנפרד את הדרישה לבדיקה רפואית, מסמכי תמיכה כלכלית וזמינות אשרה.
התאמת מעמד בארה״ב תלויה בנסיבות הכניסה, בסוג הקשר המשפחתי, בזמינות אשרת הגירה ככל שנדרשת ובתנאי הזכאות האחרים. אין לראות בה מסלול חריג אוטומטית או להניח שהיא מתאימה לכל מבקש. ראו הנחיות USCIS להתאמת מעמד.
נישואין לאחר כניסה כתייר אינם שוללים כשלעצמם אפשרות להתאמת מעמד ואינם יוצרים גירוש אוטומטי בשל עצם הגשת הבקשה. יש לבחון את מטרת הנסיעה, המצגים שנמסרו בבקשת הוויזה ובכניסה, את דרך הכניסה ואת הזכאות לפי הקטגוריה. מצג כוזב מהותי עלול להוביל לעילת אי-קבילות.
לקרובים מיידיים של אזרח ארה״ב אין מכסה שנתית של אשרות הגירה, אך אישור בקשת I-130 כשלעצמו אינו מעניק מעמד ואינו מבטיח אישור I-485. לקטגוריות העדפה משפחתית יש לבדוק את זמינות האשרה. המסלול הקונסולרי והתאמת המעמד מחייבים בדיקה פרטנית של מצב המבקש והמסמכים; ראו הנחיות USCIS לקרובים מיידיים.
מצד שני, דוגמא מובהקת לשימוש לגיטימי בנתיב של "התאמת הסטטוס", מהווה ההליך של ויזת האירוסין. במסגרת ההליך של ויזת האירוסין, קרוב המשפחה הזר נכנס באופן חוקי לארה"ב, ואז בשלב מאוחר יותר – לאחר שמתחתנים בארה"ב תוך פרק הזמן המוגדר בחוק, הוא יוכל להגיש בקשה לשינוי מעמדו לתושב קבע.
לסיכום
כפי שניתן לראות, ברוב הבקשות לקבלת מעמד על בסיס קרבה משפחתית, יש לעמוד בקריטריונים הבאים:
– קרוב המשפחה המבקש חייב להיות תושב קבע חוקי (מחזיק גרין קארד) או אזרח של ארה"ב;
– המבקש יכול להגיש בקשה רק עבור קרוב משפחה מיידי שלו או עבור מי שנכנס לאחת מתת-הקטגוריות של "העדפה המשפחתית";
– בבקשות עבור האחים או עבור ההורים, קרוב המשפחה המבקש חייב להיות בן 21 לפחות;
– כאשר נדרש תצהיר תמיכה כלכלית (I-864), יש לבדוק את הכנסת נותן החסות, גודל משק הבית, אפשרות לצירוף נכסים או נותן חסות משותף ותנאי הסף התקפים; לא כל תיק מחייב אותו מסלול ראיות.
– נותן חסות החותם על I-864 חייב לעמוד בדרישות הגיל והמושב בארה״ב (domicile); כאשר הכנסתו אינה מספקת, ייתכן שניתן להיעזר בנותן חסות משותף מתאים, אך המבקש המקורי עדיין נושא בחובות הטופס. ראו הוראות USCIS לתצהיר התמיכה.
– המוטב צריך להוכיח זכאות על פי הקטגוריה ולעמוד בדרישות ההליך הקונסולרי או התאמת המעמד; אישור I-130 אינו מעניק לבדו מעמד. בקטגוריות העדפה יש לבדוק גם זמינות מספר אשרת הגירה.
אמנם, ההליך של איחוד המשפחות נחשב משום מה לפשוט יחסית, אך, למעשה – נוכח קיומם של ניואנסים רבים בכל הסוגים של ויזות המשפחתיות, מדובר בהליך מורכב למדי. לא פעם, עקב טעויות – בין אם טכניות ובין אם מהותיות, של מבקשי הוויזות המשפחתיות, ההליך מתעכב רבות, ואף עלול להסתיים גם ב"סירוב".
נתוני USCIS על טפסים משתנים לפי שנת כספים, קטגוריה והגדרות הדיווח. המספרים שנכללו במהדורה הישנה של מאמר זה לגבי I-130 אינם נתון שנתי עדכני ואין להשתמש בהם לחיזוי סיכוייו של תיק. ניתן לעיין בנתוני USCIS העדכניים ובדרישות הטופס למקרה הספציפי.
לכן חשוב שכל מי שמעוניין בקבלת מעמד חוקי בארה"ב על בסיס קרבה משפחתית, ילמד היטב את ההליך מראש, כדי שיכול לתכנן את צעדיו על הצד הטוב ביותר.
הליך משפחתי דורש תשומת לב לפרטי הזכאות, למסמכים ולמועדים. ייעוץ משפטי עשוי לסייע בזיהוי מסלול מתאים ובהכנת התיק, אך אינו מבטיח קיצור זמן טיפול, אישור בקשה או תוצאה מסוימת.
משרדנו מלווה בקשות הגירה משפחתית לארה״ב, לרבות בחינת הקשר המשפחתי, בחירת המסלול, הכנת הראיות ומעקב אחר שלבי USCIS וההליך הקונסולרי כאשר הוא רלוונטי. הטיפול מותאם לנסיבות המשפחה, ותוצאתו נקבעת בידי הרשויות המוסמכות.
לבדיקת מסלול מתאים לבני זוג או לקרובי משפחה אחרים, ניתן לפנות למשרדנו לייעוץ ראשוני. מידע זה כללי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של זכאות ומניעות.
