בדיקה גנטית לקשרי משפחה משמשת בישראל במקרים שבהם נדרשת הכרעה משפטית בשאלת אבהות, אימהות או קשר ביולוגי אחר. בדרך כלל לא די בבדיקת DNA פרטית כדי לשנות רישום, לקבוע מעמד או לקבל פסק דין. ההליך המשפטי מתחיל בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו לעריכת בדיקה גנטית ולמתן פסק דין הצהרתי.
מטרת ההליך עשויה להיות רישום הורה, הוכחת קשר משפחתי לצורך מעמד בישראל, בירור זכויות וחובות הוריות או הכרעה במחלוקת. הדרך המתאימה תלויה בזהות הצדדים, מקום מגוריהם, מסמכי הלידה, המעמד האזרחי והשלכות הבדיקה.
מדוע נדרש צו בית משפט?
בדיקה גנטית לקשרי משפחה מוסדרת בישראל בחוק מידע גנטי. גם כאשר כל הצדדים מסכימים, בדיקה שנועדה להוכיח קשרי משפחה לצורך משפטי נעשית על פי צו של בית משפט ובמסגרת שקבע. בית המשפט בוחן את הבקשה ואת טובת הקטין, ומחליט אם לתת צו ובאילו תנאים.
ערכה ביתית או בדיקה פרטית שנשלחה ישירות למעבדה בחו״ל אינה תחליף להליך המשפטי. היא עלולה שלא להיות קבילה לצורך רישום או מעמד, משום שאין בה בהכרח זיהוי מפוקח, שרשרת שמירה על הדגימות או צו מתאים.
באילו מקרים מתעורר הצורך?
- רישום אב או אם במרשם האוכלוסין;
- ילד שנולד בישראל או בחו״ל וקיים ספק במסמכים המוכיחים את הקשר להורה;
- בקשה למעמד, אזרחות או דרכון על בסיס קשר משפחתי;
- הורה ישראלי וילד שנולד להורה זר;
- פערים בין תעודת הלידה, הדרכונים, השמות או הרישום האזרחי;
- מחלוקת בין הורים בנוגע לאבהות;
- הליך הקשור למזונות, ירושה או זכויות אחרות התלויות בקשר משפחתי;
- מקרה שבו אחד הנבדקים נמצא מחוץ לישראל.
ההליך בבית המשפט לענייני משפחה
- אוספים את מסמכי הזהות, הלידה, המעמד והקשר בין הצדדים.
- מגישים בקשה לקביעת אבהות או אימהות ולצו לעריכת בדיקה גנטית.
- הבקשה נמסרת לצדדים הרלוונטיים ולגורמי המדינה לפי דרישות ההליך.
- בית המשפט בוחן את התשתית העובדתית, את עמדות הצדדים ואת טובת הקטין.
- אם ניתן צו, הבדיקה מבוצעת במעבדה ובאופן שנקבעו בצו.
- התוצאה מועברת בהתאם להוראות בית המשפט ולא בדרך של בדיקה פרטית רגילה.
- בית המשפט מחליט אם לתת פסק דין הצהרתי ומה משמעותו לעניין שהתבקש.
- לאחר פסק הדין פונים, לפי הצורך, לרשות האוכלוסין או לגוף אחר לביצוע הרישום או המשך הליך המעמד.
פסק הדין אינו מבטיח שכל בקשה נלווית תאושר אוטומטית. רשות האוכלוסין או גוף אחר עשויים לבדוק תנאים ומסמכים נוספים הרלוונטיים להליך שבפניהם.
כאשר הילד או אחד ההורים נמצא בחו״ל
כאשר אחד הנבדקים אינו בישראל, יש להודיע על כך כבר בבקשה. בית המשפט עשוי לקבוע כיצד והיכן תילקח הדגימה, כיצד יאומת הנבדק וכיצד תישמר שרשרת ההעברה למעבדה. במקרים מתאימים עשויה להיות מעורבות של נציגות ישראלית או מוסד שאושר לצורך ההליך.
אין לבצע בדיקה עצמאית בחו״ל מתוך הנחה שניתן יהיה לצרף את התוצאה מאוחר יותר. יש לקבל תחילה הוראות משפטיות המתאימות למדינה, לזהות הנבדק ולמטרת ההליך.
אבהות לצורך מעמד או אזרחות בישראל
בהליכי מעמד, רשות האוכלוסין בוחנת תחילה מסמכים רשמיים וראיות לקשר המשפחתי. כאשר המסמכים אינם מספיקים או קיימות נסיבות המחייבות הכרעה שיפוטית, עשוי להידרש פסק דין לקביעת הורות ולעיתים בדיקה גנטית לפי צו.
יש להפריד בין שתי שאלות: האם הוכח קשר ההורות, והאם מתקיימים התנאים לקבלת המעמד המבוקש. בדיקת DNA עשויה לענות על שאלת הקשר הביולוגי, אך אינה מחליפה את יתר התנאים והמסמכים בהליך האזרחות או המעמד.
מסמכים שכדאי להכין
- תעודות זהות ודרכונים של ההורים והילד;
- תעודת לידה מלאה של הילד;
- תעודת נישואין, גירושין או מסמכי מצב אישי, לפי העניין;
- מסמכי בית חולים או מסמכים רפואיים הקשורים ללידה, אם הם רלוונטיים;
- מסמכי רשות האוכלוסין ומכתבים שנמסרו לצדדים;
- ראיות לקשר בין ההורים ולחיים המשותפים, כאשר הן רלוונטיות;
- מסמכים המסבירים שינויי שם, תעתיק שונה או מספרי דרכון קודמים;
- כתובות עדכניות של כל הצדדים ומידע אם אחד מהם נמצא בחו״ל;
- תרגום ואימות של מסמכים זרים, כאשר נדרשים.
קטין, טובת הילד ושאלות של מעמד אישי
כאשר ההליך נוגע לקטין, בית המשפט אינו פועל רק לפי הסכמת המבוגרים. טובת הילד עומדת במרכז הבדיקה. במקרים שבהם קביעת ההורות עשויה לעורר השלכות משמעותיות של מעמד אישי או דין דתי, בית המשפט עשוי לבחון בזהירות אם לתת צו, איזה סוג בדיקה לבצע ואילו חלופות קיימות.
לכן אין להבטיח מראש שבכל תיק תינתן הוראה לבדיקת DNA. יש לבדוק את המבנה המשפחתי, מועדי הלידה והנישואין, הרישומים הקיימים והסעד המבוקש.
מה מוכיחה הבדיקה?
הבדיקה הגנטית עוסקת בקשר ביולוגי. היא אינה מכריעה לבדה בכל שאלה משפטית של הורות, משמורת, אפוטרופסות, מזונות, אזרחות או ירושה. המשמעות המשפטית נקבעת בידי בית המשפט ובהמשך בידי הרשות המטפלת בנושא הספציפי.
עלויות ומשך ההליך
העלות עשויה לכלול אגרת בית משפט, שכר המעבדה, תרגומים, אימות מסמכים ושכר טרחה משפטי. אם נדרשת נטילת דגימה בחו״ל, עשויות להיות עלויות נוספות. משך ההליך תלוי במסירת הבקשה לצדדים, עמדת המדינה, זמינות המעבדה, מיקום הנבדקים ומורכבות המקרה.
טעויות שכדאי למנוע
- ביצוע בדיקה פרטית לפני קבלת צו;
- הגשת בקשה בלי תעודות לידה ומסמכי זהות מלאים;
- אי-גילוי שאחד הצדדים נמצא בחו״ל;
- התעלמות מפערים בשמות, בתאריכים או במספרי דרכון;
- הנחה שתוצאה חיובית מקנה מעמד או אזרחות באופן אוטומטי;
- תרגום מסמכים זרים בלי לבדוק את דרישת בית המשפט או הרשות;
- בחירת סעד שאינו מתאים למטרת ההליך.
מידע רשמי
הנחיות בסיסיות להגשת בקשה נמצאות בעמוד בקשה לקביעת אבהות או אימהות של הרשות השופטת. הדרישות בפועל נקבעות לפי הדין, החלטות בית המשפט ונסיבות התיק.
למידע נוסף על הליכי הגירה ומעמד בישראל
המידע בעמוד כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או הבטחה לקבלת צו, פסק דין, רישום או מעמד. יש לבדוק כל מקרה לפי זהות הצדדים, המסמכים, מקום מגוריהם, טובת הקטין והדין התקף.
